הגאון הגדול רבי יעקב הכהן קרפ שליט"א ראש ישיבת 'קרית מלך' נשא שיחה מיוחדת קודם עצרת תפילה וחיזוק בהיכל הישיבה בער"ח כסלו, שנערכה ע"פ קריאת מרן הגר"ד לנדו שליט"א, נשא דברי חיזוק מיוחדת "להתבוננות בחובתינו בשעה זו שהסכנה מרחפת על כלל ישראל רח"ל", בדבריו עורר את בני הישיבה כאן מונעים שלא ישפך דם בישראל ח"ו, כמה שאנחנו נתחזק יותר בתפילה ובתורה, בעזרת ה' זה יהיה ההצלה מכל הצרות, להלן דבריו המחזקים המלאים של ראש הישיבה:
"המצב לא פשוט, אי אפשר לדעת מה ילד יום, ואין לנו נביאים שיאמרו לנו מה עתיד להיות ובמה בדיוק צריך להתחזק, אבל ידוע מה שר' אלחנן וסרמן מביא שמה ששונאי ישראל מדברים זה לא סתם דיבורים, אלא שיש דיבורים כאלו בשמים, ואסור להיגרר אחרי הרחוב ולומר ששונאי ישראל מדברים סתם, מה שמדברים באיראן זה מסוכן מאד, שיש על זה דיבורים בשמים".
"וצריך לדעת שמה שהציונים אומרים שהם יעשו כך או כך זה כלום ואין לזה שום כיסוי ועל זה לא נאמר שמה שהם מדברים זה מה שמדברים בשמים, רק מה ששונאי ישראל מאיימים ומדברים, כך מדברים בשמים וזה רציני מאד, אבל הרכב והסוסים אינם מועילים כלל".
"וצריכים לדעת שהמערכה היא כאן בביהמ"ד, כמה שמתפללים ולומדים יותר בזה טמונה ההצלחה למנוע שח"ו לא ישפך דם מישראל, וכמו שכתוב בתהילים "אלה ברכב ואלה בסוסים" שאלו לא מכריעים רק מה ש"ואנחנו בשם ה' אלוקינו נזכיר'".
"וכבר בגמ' בב"ב (י.) מבואר כעי"ז שר"פ עלה בסולם ונשמטה שליבה אחת מהסולם וכמעט נפל ר"פ, ואמר ר"פ "השתא איחייב מאן דסני לן כמחללי שבתות וכעובדי כוכבים", ופרש"י כאדם התולה קיללתו בחבירו, שדנו אותו בשמים כמחללי שבתות וכעובדי עבודה זרה שמחוייבים סקילה, ורב חייא בר רב מדפתי אמר לו שמא עני בא לידך ולא פרנסתו דתניא ר"י בן קרחה אומר כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים".
"ורואים שר"פ ור"ח מדפתי לא אמרו שהיה רק הו"א שיקרה נזק אך בפועל אגלאי מלתא שלא קרה כלום, וא"כ גם הוברר למפרע שלא עמד לקרות משהו אלא אמרו שדנו את ר"פ כמחללי שבתות וכעכו"ם, ומבואר בזה שכשיש אפשרות שעומד לקרות נזק ובסוף לא קרה, אין הפשט שזה כלום, אלא היות וגם מה שעמד ליפול זה משמים זה סימן שמשמים מעוררים את האדם ואומרים לו "כמעט נעשה לך סקילה משמים" וגם אם בסוף זה לא קרה אי"ז ס"ד אלא מסקנא שכלפי האמת מעוררים אותו שיתבונן בכך שכמעט קיבל סקילה וא"כ הוא ראוי לכך, וצריך לעשות פשפוש במעשים".
"וכן לדידן שכשיש דיבורים על איומים ולא יודעים מה יקרה אף אם זה בגדר אפשרות צריך להתעורר, וכן כשיש אזעקה ושיגור רקטה, על אף שבסוף בחסדי שמים זה לא נופל, מ"מ היה כאן ס"ד שיקרה נזק וצריכים בשמים לדאוג ליירט את זה, וא"כ באים לעורר אותנו על מה שאמור לעורר אותנו אם היה קורה נזק ח"ו. וזה תכלית הס"ד שנצייר לעצמינו את ההתבוננות הראויה אם היה קורא הנזק במסקנא".
"והנה מן השמים מעמידים אותנו בכאלה מצבים, שא"א לדעת מה יקרה בצפון וגם בדרום הארץ, הסכנה מרחפת כל רגע על ראשם ומי יודע כמה דם ישראל יכול להישפך רח"ל. וכל זה נועד לעורר אותנו להתחזק, והמערכה נמצאת כאן בישיבה ולא שם בשטח הקרב".
"ויתכן שכל מה שהקב"ה רוצה לעורר אותנו זה לחיזוק בתפילה, כמו שאומרים חז"ל בפרשת בשלח (פכ"א ה) "אמר רבי יהושע בן לוי למה הדבר דומה למלך שהיה בא בדרך והיתה בת מלכים צועקת לו בבקשה ממך הצילני מיד הלסטים שמע המלך והצילה לאחר ימים ביקש לישא אותה לאשה היה מתאוה שתדבר עמו ולא היתה רוצה מה עשה המלך גירה בה הלסטים כדי שתצעוק וישמע המלך כיון שבאו עליה הלסטים התחילה צועקת למלך אמר לה המלך לכך הייתי מתאוה לשמוע קולך כך ישראל כשהיו במצרים והיו משעבדים בהם התחילו צועקים ותולין עיניהם להקדוש ברוך הוא שנאמר (שמות ב' כג') ויהי בימים הרבים ההם וגו' ויזעקו מיד (שם, כה) וירא אלהים את בני ישראל התחיל הקדוש ברוך הוא מוציאן משם ביד חזקה ובזרוע נטויה והיה הקדוש ברוך הוא מבקש לשמוע את קולם פעם אחרת ולא היו רוצין מה עשה גירה לפרעה לרדוף אחריהם שנאמר ופרעה הקריב מיד ויצעקו בני ישראל אל ה' באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא לכך הייתי מבקש לשמוע קולכם שנאמר וכו'".
"ורואים שלפעמים יש מצב שהקב"ה מביא את הצרה כדי שבני ישראל יזעקו ויתפללו, ולפני קריאת ים סוף זה לא היה מצב שקראו פרקי תהילים מן השפה ולחוץ, אלא הגיעו לדרגה של צעקה, וצעקה הפירוש הוא שכשכואב לאדם בעומק הלב הוא צועק. וזה מה שהקב"ה מצפה מאיתנו, שנצעק אליו, וככל שנצעק אלוי יותר, ונתחזק בתורה ובתפילה, בעז"ה זה יהיה ההצלה מכל הצרות".
מחזק מאד
דעת תורה למול הבלבול השורר ברחובות