באמצע יום שמשי באילת החמה, לכבאי, מציל בים וחקלאי, מצלצל הטלפון. מהצד השני של הקו מדבר קצין לוחם במילואים, שקורא להם לעזוב את כל מה שהם עושים – ולנטרל פיגוע. לא, זאת לא סצנה מסרט – אלו הלוחמים של לוט"ר אילת, שאמונים על ההגנה בקצה הדרומי של ישראל, ולא יורדים אף פעם מכוננות.
תמצאו כאן רק מילואימנקים יוצאי יחידות קרביות אשר גרים באילת, ומוכנים להתנדב להיות זמינים 7/24 לכל תרחיש. לכל צוות וצוות ייעוד שונה: ה"קופים" (אשר מתמחים בתחום הגובה והגלישה), צלפים ופורצים. כשהם לא נלחמים בעוטף, בעזה או מתאמנים על חילוץ בני ערובה – הם אזרחים לכל דבר עם עבודה ומשפחה.
"יש ביחידה אנשי עסקים, נהגי אמבולנס, מאבטחים, מורים, מדריכי צלילה ואפילו מציל בים", מתגאה רס"ל ט' מפקד ביחידה, "וברגע האמת כולם עולים על מדים וחוזרים להיות לוחמים". ולמרות ההירואיות, הכוננות התמידית יכולה להיות מאתגרת: "אני זמין כמעט כל הזמן, ואפילו בליל הסדר הוקפצתי. אבל המשפחה מבינה ואני יודע שזאת המשימה שלי – ותוך שניות אני עולה על מדים ומתייצב".
בבוקר שבעה באוקטובר, מספר לוחמי היחידה החליטו שהם חייבים לקפוץ מיד ליישובי העוטף. "פגשנו שם את מג"דית קרקל ואת סמאו"ג 80", משחזר רס"ל ט', "יחד הבנו שבשלב זה עדיין אין כוחות צבאיים בקיבוץ סופה, ושחייב להגיע אליו מיד". כך הם נלחמו, ארבעה בלבד, מול עשרות מחבלים.
כמי שמשרתים במילואים שנים רבות, יצא להם לקחת חלק באירועים קשים בעבר, כמו סדרת הפיגועים בכביש 12, אך רס"ל ט' מעיד שלעולם לא מתרגלים למראות הקשים: "אומנם לחמנו בסיטואציות מורכבות, אבל זה תמיד מאתגר להגיע לאחד נוסף".
לאחר הפעילות בעוטף, נכנסה היחידה לרצועת עזה, והלוחמים ביצעו פשיטות רבות על בתים של מחבלי נח'בה. "זאת בדיוק המשימה שלנו", מדגיש המפקד, "פעילות בשטח בנוי, סריקות ולחימה בבתי ספר. התאמנו בכל בית מלון באילת כדי להיות מוכנים לכל תרחיש וכל מתאר, זה שירת אותנו מעולה בשכונות והבתים הצפופים בעזה, ואנחנו גאים לשרת בעזרת הכישורים שלנו את מדינת ישראל".
