בפאתי העיר הפולנית קטוביץ, ליד בית הספר לרפואה בו לומדים 80 ישראלים, נחנך השבוע בית כנסת חדש. בית הכנסת נקרא ״קשת יהונתן״ על שמו ולעילוי נשמתו של יהונתן "יוני" מלכה הי"ד, שריונר שנפל במבצע 'חרבות ברזל'.
באירוע נכחו הוריו ואחיו של יהונתן הי"ד – שנולדו כשלישיה ונותרו רק שנים להוריהם, ועשרות הסטודנטים. רבה הראשי של פולין הרב מרדכי שודריך חבר הועדה המתמדת של 'ועידת רבני אירופה' שתומך ומסייע לכל התהליך של קירוב הסטודנטים היהודים, נשא משא מרגש. בדבריו הדגיש כי מדובר באירוע היסטורי מטלטל. "אחרי שנים שעל אדמת פולין רק נהרסו בתי כנסת והוחרבו, והיהודים ששפכו צקון לחש בין הכתלים הקדושים שתו את כוס התרעלה, הושמדו וגורשו, ומקדשי מעט הנותרים סגרו את שעריהם בהעדר מתפללים, נוסד בית תפילה ומקום להרבצת תורה ויהדות על אדמת פולין. תורה חוזרת ומחזרת על אכסניה שלה", אמר. עוד הדגיש, כי "העובדה שבית הכנסת נקרא על שמו של חייל שנפל במשימת הגנה על יהודים, היא סגירת מעגל שאינו חדל מסיבובו כי עם ישראל הוא נצחי ונצח ישראל לא ישקר".
הקמת בית הכנסת הוא שיאו של תהליך מתמשך של יסוד קהילת סטודנטים יהודים. הכל החל כשאפרים אביחי ואשתו רננה הלומדת רפואה באוניברסיטה המקומית הגיעו לקטוביץ. הוא הבין היטב את המשמעות וההשלכות של סטודנטים המרוחקים מביתם ושורשיהם הדתיים אינם עמוקים, והחליט ללכדם במגמה לבצר את זהותם היהודית ולמנוע התערבותם באוכלוסיה המקומית.
מיד בשבת הראשונה להגעתו החל להזמין לשלחן השבת קבוצת סטודנטים ומהר מאוד התברר שהצמא עז והניצוץ לא כבה. בשבת הראשונה הגיעו עשר ובשבת שאחריה מספרם הוכפל. מהר מאוד הואץ וצמח מספר הסטודנטים ו"הקהילה" שהתהווה מונה כשמונים פרחי רפואה.
את השהות של שַבָת אחים גם יחד ניצל אפרים אביחי לשבט אחים גם יחד. למרות השונות בין הסטודנטים ודעותיהם, הוא איחד אותם בשעורי תורה, ושיחות על זהות יהודית. סביב השולחן התלהטו גם ויכוחים מהסוג הפוליטי, בעיקר כארץ ישראל געשה על רקע הרפורמה והפגנות המחאה. "עוד כשהיינו ׳אנשי ה-6 לאוקטובר׳ והארץ געשה, התעוררו ביננו דיונים שהסעירו וויכוחים גדולים – אך הכול תמיד היה סביב אותו שולחן, ומתוך יחס חברי גם לאלה שאתה כ״כ לא מסכים איתם. ואז הגיעה המלחמה שטרפה את כל הקלפים גם בארץ וגם אצלנו. שמחת תורה והפוגרום של השבעה באוקטובר גיבש את החבורה והידק את האבזמים.
"אגיד את האמת", סיפר אביחי במעמד פתיחת בית הכנסת ובמעמד ההורים השכולים ואחיו שדיברו על המסירות של יוני לקירוב לבבות בין אנשים. "עוד לפני השביעי לאוקטובר נהיינו אנשים אחרים, ובע״ה נחזור לארץ אחרים כי הייתה לנו שנה של הקשבה, הכלה, ישיבה סביב שולחן עם אנשים שבלי המפגשים כאן בקטוביץ סביר להניח שאף פעם לא היינו נפגשים כך לשיחות עומק". הוא אומר.
אולם המפנה האמיתי התרחש דוקא במישור הרוחני. כשהקבוצה גדלה ושיעורי התורה תכפו ורבו משתתפיהם, התקבלה ההחלטה שיש צורך במקום ייעודי הן לתפילות, לסעודות והן להתכנסויות החברתיות שנועדה לאיחוד הסטודנטים היהודים כשהם מבודלים בשעת הפנאי מהמקומיים ומשאר לומדי הרפואה. בני הזוג החליטו לפתוח בביתם בית כנסת של ממש, מקדש מעט לד' ולתורתו. נוצר צורך בספר תורה והרב שודריך נחלץ לעזרה. "וכשחשבנו ע״ש מי נקרא אותו הגיע אלינו הסיפור של משפחת מלכה המדהימה", אומר אפרים אביחי.
היה זה לאחר שדודיו של אפרים אביחי סיפרו לו על שכן שנפל במלחמה. ממרחק הוא צפה בשידור מההלוויה והאזין להספד קורע הלב של ההורים. סיפורו של יוני מלכה שנפל בקרב מול מרצחי החמאס, נגע בו, בפרט בהיותו בעצמו יתום שאביו נרצח בידי בני עוולה בדרכו לחברון. ההורים, אנשים מופלאים שברגע הכי קשה שאפשר לדמיין, בהביאם את קרבנם האישי למנוחות, בחרו לדבר על העיסוק במאחד ולא במפלג. הם סיפרו איך יוני שלהם, יהונתן ז״ל שנהרג לפני פחות משלושה חודשים, תמיד היה מסתכל על הלב ולא על ההגדרות או על החיצוניות. "ידעתי שאלו אנשים שאנחנו רוצים שיהיו חלק מ"הבית היהודי" שאנחנו מייסדים בקטוביץ. בו ברגע הוחלט לקרוא לבית הכנסת "קשת יונתן", כי כמו שהקשת היא רבת גוונים כך ה"בית היהודי" שלנו מלא בגוונים של עם ישראל וכשאנחנו מאוחדים תחת המכנה היהודי המשותף, זה כל כך יפה. כמו כן, מוסיף אפרים אביחי, קשת היא כמובן כלי המלחמה המוביל לנצחון, ואחדותנו היא היום כלי המלחמה שלנו, שבע״ה גם יוביל לנצחון גדול! יונתן מלכה היה לוחם והיה איש האחדות, ו"קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם".
"הבלתי אפשרי הופך לאפשרי מאוד כשיש לך את האנשים הנכונים כמו אביחי ורננה", סיכם רבה של פולין הרב שודריך.
צילום: באדיבות קהילת 'קשת יהונתן' קטוביץ
