עופר כסיף כתב על "פלנגה של גזענים משיחיים לבושה לרצח"; כך הגיב הלוחם

חבר הכנסת עופר כסיף שיתף בחשבון שלו ברשת X תיעוד של לוחמי צה"ל מתפללים לפני הכניסה לרפיח, ומסיימים בקריעת עידוד: "יאללה לפרק את רפיח!". כסיף, הח"כ היהודי במפלגה הערבית, לא אהב את הוידאו וכתב:

"כך לא נראה צבא בשירות מדינה או עם; כך נראית פלנגה של גזענים משיחיים לבושה לרצח"

אחד הלוחמים הגיב לו באריכות ובנימוק בחשבון שלו ברשת X, וציין את העובדות מבלי להתלהם. "ה"פלנגה של גזענים משיחיים" הם הלוחמים המדהימים של צק"ח 401 שאני גאה להיות שייך לו. כולם בסרטון נלחמו ללא הפסקה מה-7 באוקטובר. הצק"ח, וגדוד 52, היו הראשונים שנכנסו לעזה ב-27 באוקטובר, והראשונים להכנס עכשיו.

"האחרון בסרטון, שמתחיל את הצעקות, הוא מג"ד 52. לפני פחות משבוע נולדה לו בת. הוא הכיר אותה, בינתיים, לשלושה ימים, ורץ חזרה לפקד על לוחמי 52. כל מי שנמצא בסרטון הזה רץ להלחם לא כי הוא שונא ערבים, לא כי הוא משיחי, אלא כי זו חובתו כישראלי, וכי הוא נלחם כדי באמת ובתמים לנסות להחזיר את החטופים שהחמאס שבו.

"כל אחד בסרטון הזה איבד חברים יקרים, בבית ובקרב (שאני מקפיד לשתף פה), אחים ואחיות, ילדים וילדות, אבות ואמהות. *כולם* התפללו שהמו"מ יצליח והחטופים יחזרו. כולם קיבלו פקודה להכנס כדי להשמיד את החמאס. וכך נעשה. אנחנו לא פלנגות, אנחנו צבא של אנשים אוהבים ועצובים שנלחם על הבית.

"אפשר לדון אם נכון אסטרטגית להכנס לרפיח או לא. אם ביבי או לא ביבי. אם תהיה עסקה וכל החטופים יחזרו, והאם מקבלי ההחלטות פועלים נכון. אפשר ואפילו נחוץ. הדיון הזה לא קשור לסרטון. הוא לא קשור לאף אחד שמופיע בסרטון.

"בהתאם, לעופר כסיף מותר אף מותר להגיד מה שהוא רוצה. יש חופש ביטוי, הוא כוללת את החופש לעצבן ולהתריס. אפשר אפילו לבקר את מיקומו של רב החטיבה והרלוונטיות שלו. זכותו המלאה.

"חברים שלי יודעים שאני מקפיד לבקר הכל. גם את הצבא, ובמיוחד את המדינה והמוסדות. צריך וחשוב לבקר את הצבא, צריך וחשוב לבקר את המוסדות, צריך וחשוב לממש אחריותיות כלפי """נציגי ציבור""" וקובעי מדיניות. מפקדי וחיילי 401 הם לא הכתובת.

"אף אחד בסרטון הזה לא בא לרצוח חפים מפשע: לא גברים, לא נשים, ולא ילדים. אף אחד בסרטון הזה לא יורה כדור אחד בלי לחשוב לפני. אף אחד בסרטון הזה לא פגע באזרחים לשם סדיזם או תאוות דם. כולם בסרטון הזה באו להלחם במחבלים שהרגו כמות בלתי נתפשת של חברינו ואהובינו, ולהחזיר את החטופים.

"אני אומר את זה בהבטחה – אחרת לא הייתי יכול לחיות עם עצמי, ובוודאי שלא המפקדים שלי, הפקודים שלי, והעמיתים שלי. לא קמנו ויצאנו למסע הרג. אנחנו אנשים שהפגישו אותנו בסיטואציות בלתי אנושיות, ואנחנו מנסים (ולטעמי מצליחים) להשאר בני אדם – מצולקים – אבל בני אדם.

"אני, כבר בפעם השנייה, נקרעתי מאשתי, מהמשפחה שלי, מחברים שלי, מהחיים שלי, כי אחים שלי, גם אנחנו לא מאותה האם או האב, הולכים להלחם – כדי להחזיר את החטופים ולהביס את החמאס. זו האמונה שלנו. אם מישהו רוצה להעליל עלינו עלילות – זה בעיה שלו, לא של הלוחמים והמפקדים המדהימים של צק"ח 401".