יולי אדלשטיין: "פסיקת בג"צ לא תביא אפילו מתגייס אחד, נקדם חוק מוסכם והיסטורי"

ועדת החוץ והביטחון קיימה הערב (שלישי) דיון נוסף בהצעת חוק הצעת חוק שירות ביטחון – שילוב תלמידי ישיבות, הדיון התקיים לאחר פסיקת בג"ץ בנושא שביטל את מעמד בני הישיבות וקבע כי על צה"ל לפעול לגיוסם באופן מיידי, וכן לאחר הוראת היועמ"שית גלי בהרב מיארה כי על צה"ל לגייס מיד 3,000 חרדים.

ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין התכנסה לחלק השלישי בדיוני הפתיחה בהצעת חוק הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות).

יו"ר הוועדה ח"כ אדלשטיין התייחס להצעת החוק להעלאת גיל הפטור ואמר: "גיל הפטור או שיעבור בהסכמה רחבה בוועדה הזו או שלא יעבור. אם שני הרמטכ"לים (גנץ ואיזנקוט) יסתכלו בעיניים לנציג צה"ל ויאמרו לו אנחנו לא מאשרים לכם את גיל הפטור, אני לא מתכוון לעשות גיוס קואליציוני להעביר את גיל הפטור. גם החוק הזה אני מעריך שלא יכול לעבור אם אין הסכמה רחבה"

עוד אמר ח"כ יולי אדלשטיין בדיון על חוק הגיוס: "אני מבין שמבחינת כמה אנשים המצב כעת הוא אידיאלי. בג"צ פסק שעכשיו כולם חייבים להתגייס. שיוויון מלא. אגב, לא רק בבני ברק, אלא גם באום אל פאחם. מכיוון שאני יודע שפסיקת בג"צ לא תביא אפילו מתגייס אחד – אני אמשיך את דיוני הוועדה בדרך לחוק נכון, מוסכם והיסטורי".

השר עמיחי שיקלי אמר בדיון בוועדה: "נכון להגיע לפתרון מתוך ממשלה שיש לה ייצוג לציבור החרדי, זה יהיה הרבה יותר אפקטיבי. הדגש הראשון בחוק הוא החשיבות האדירה למשק ואסור לוותר על הורדת גיל הפטור רצוי לגיל 21. הפערים הם לא דרמטיים, אנחנו יודעים שמתכנסים לאזור ה-3000 בשלב א' וחמישים אחוז תוך חמש שנים. לגבי הסנקציות לדעתי הם לא צריכות להיות על המוסדות אלא סנקציות אישיות."

ח"כ משה סעדה אמר בדיון: "בסוף הפסיקה של בגץ מדובר על האפליה בין חיים לחיים, הוא מדבר על האמת אבל לא כל האמת. מדינת ישראל יש 150 אלף בעלי פוטנציאל גיוס, מתוכם מתגייסים בפועל 75 אלף. לסטודנטים, במחיר למשתכן, בקבלה לשירות המדינה אין שום העדפה למי שעשה צבא, אפילו להפך. הגיע זמן שיוויון וזה ביחס לכל האוכלוסיות. שירתת קיבלת, לא שירתת לא קיבלת."

שי פירון, נשיא תנועת פנימה אמר בדיון: "הדיון הוא על הציונות, אם מישהו חושב שהוויכוח עם הציבור החרדי הוא כמה חיילים יתגייסו מחר 2000 או 3000, אז הם לא יכולים השקפתית לשבת בדיון הזה. יש פה שאלה עמוקה והיא האם ציבור מסוים אומר שהדרך שלו לשמר את הנבדלות שלו תהיה באמצעות כללי המשחק של הכנסת. אין גדול תורה אחד שאמר לי שהוא מסכים שיהיה מתגייס אחד. ההבדל בין יעדי גיוס למכסות לומדים הוא הבדל השקפתי, זה נוגע לשאלת המוצא הזהותית של מדינה שנלחמת על קיומה"

עו"ד שלומית רביצקי טורפז, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "יש כאן שאלות של לכידות חברתית ושל המוסר היהודי. בית המשפט דיבר על היערכות הצבא של 3,000, צריך לזכור שזה מספר תוספתי ל-1,800, כלומר מספר המינימום הוא 4,800 לשנת 2024. הצבא גם אמר שיעשה מאמץ גדול להגדיל את המספר כבר בשנה הזו. זה מתוך 75,000 השאלה איך ייספרו המתגייסים היא גם חשובה."

עו"ד אילת פלר מימון מתנועת אימהות בחזית הוסיפה בדיון: "בג"צ בפסק דינו ההיסטורי מהבוקר בעתירת התנועה שלנו, קבע כי חובת הגיוס חלה על כולם. אנחנו דורשות שהסנקציות הסנקציות יהיה פרסונליות ולא מגזריות. אנו ממליצות להתחיל את הגיוס בבחורי ישיבות הנושרים, 8,700 בחורים שאינם חרדים. שום מספר נמוך מזה לא עובר״ אותנו. כהתחלה בלבד."