הספר היוצא לאור לראשונה מעצם כתי"ק של תלמידו המובהק הגאון רבי אשר לעמיל שווארץ זצ"ל, אשר היה ספון מזה מאה וחמישים שנה בגנזי צאצאיו, בנוי לתלפיות מתוך אסופת שיעורים על מסכת קידושין על סדר הדף, וחידושי סוגיות על מסכתות מסדר קדשים, ועל ספר המצוות, אשר שמע וכתב בעת לימודו לפני רבן של ישראל הגה"ק מהר"ם שיק זי"ע.
המחבר הגאון רבי אשר לעמיל זצ"ל נכנס ללמוד בישיבת רבו הגדול מרן המהר"ם שיק זי"ע בעת כהונתו כרבה של חוסט בשנת תרל"ד, כחמש שנים לפני הסתלקותו לגנזי מרומים. התלמידים היו רגילים להעלות עלי כתב את השיעורים שנאמרו מידי יום ביומו גם על סדר הדף וגם לפי סוגיות, ונקראו בפי כל 'פנקס התלמידים' אשר מהם נדפסו רוב חידושי המהר"ם שיק על הש"ס. אף הבחור הצעיר רבי אשר לעמיל זצ"ל בכניסתו לישיבה קנה פנקס לכתוב בו את חידושי רבו, כמו שחרט בראש ה'פנקס': "פרשתי מהוני לכבוד צורי וקוני בקיץ שנת תרל"ד פה חוסט וקניתי זה הפנקס לכתוב בו בל"נ הח' מאמ"ו הגאון הגדול המפורסם רשכבה"ג כקש"ת מו"ה משה שיק נ"י אבד"ק הנ"ל, תלמידו הכותב בחפזון רב, ספרא דבי רב, הק' אשר לעמיל שווארטץ מאטשאד".
בהיותו למדן נפלא ובעל עט סופר מהיר כונה הבחור רבי לעמיל בפי התלמידים "ספרא דבי רב", כאשר לא החסיר מכתיבת השיעורים כסדרן אפילו בימי חול המועד ויו"ט כפי שנמצא בין בתרי ה'פנקס' שמציין לפעמים בריש דבריו: "למדנו על שבועות תרל"ד …" וכן "נגמר ערב יוה"כ…"
יקר וחביב עד מאד היה אצל רבו הגאון זי"ע, כאשר אף מסר בידו הרבה פנקסים מעצם כתי"ק להעתיקם, וככה שרדו הרבה מ"חידושי המהר"ם שיק" שנדפסו עד כה. כן נכתבו הרבה מ"תשובות מהר"ם שיק" בידיו האמונות של רבי אשר לעמיל זצ"ל, כאשר רבו מגיד לו בפה קדשו והוא כותב, כי היה חלש מאד על עיניו בשנותיו האחרונות. חביבותו של רבו הקדוש אליו ניכרת גם בתשובה הנדפסת בשו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' צ"ח: בעזה"י, נגהי ליום שנכפל בו כי טוב לסדר וישלח תרל"ח לפ"ק פה חוסט. החיים והשלום וכל טוב לאהובי תלמידי הבחור המופלא והמופלג כ"ה אשר לעמיל שווארץ נ"י. מכתבך קבלתי ואם אמנם קשה לי להשיב מכל מקום מפני הכבוד הנני משיב… דברי רבך הדוש"ת הק' משה שיק מברעזאווע.
קרוב לארבע שנים קיבל תורה מפי משה משנת תרל"ד ועד שנת תרל"ז, שנים שלא החסיר כלום מפי רבו הגדול כפי שחותם עצמו הרבה פעמים "…הק' אשר לעמל שווארטץ מאטשאד יע"א לומד פה ומשמש בבית אמ"ו הגנ"י", עד לצאתו מישיבתו אז העניק לו המהר"ם שיק זי"ע תעודת "מורנו" שם הרבה לשבחו על כל השנים שלמד אצלו, וזו לשונה: בעזה"י. יקר סהדותא לתלמידי הב' המופלא ומופלג בתורה כ' אשר לעמיל שווארץ נ"י מאטשאד שלמד פה בבית מדרשי ערך ארבע שנים והתמיד בתורת ה' ומצא ברכה במשנתו בכמה סוגיות והלכות גדולות שנה כאן ושכלו זך וישר להבין ולברר שמעתתא דבעי צלותא ולחשוף מי התורה מעמקי מצולות ים התלמוד ותורה ויראת שמים יחדיו בו נצמדים. לכן בצאתו מבית מדרשי אמרתי ילך וישתבח בעירו על אשר כן עשה ולעת אפריונו ויום חתונתו יקראו אותו לכל דבר שבקדושה בשם מורנו ויהי' ה' עמו ויעלה מעלה מעלה דברי החותם לכבוד לומדי תורה ומחזיקים בה. פה חוסט יום ב' ער"ח אדר תרל"ז לפ"ק. הק' משה שיק מברעזאווע.
על מעשה נורא הוד שאירע בימי בחרותו בצל רבו הגדול מסופר בפי צאצאיו: בליל הסדר תרפ"ד שבוע ימים קודם הסתלקותו, בעת שהיסב עם חתנו הגאון הגדול רבי זאב וואלף גינצלר זצ"ל רבה של יארמוט ובעל ה"תולדות ישראל" פתח ואמר לו: היות והנני מרגיש שקרב קיצי עלי אדמות, ברצוני לספר לך עובדא שהיה לי עם מורי ורבי המהר"ם שיק זצ"ל, ועד כה טרם סיפרתיו לאיש. ומעשה שהיה כך היה: בחורף אחד נסעתי יחד עם מורי ורבי זצ"ל לאסיפת הרבנים ב'פעסט' בענין "פירוד הקהילות" [בין האורתודוקסים לנאולוגים בהונגריה]. במשך הנסיעה רשמתי את החידושים ששמעתי מפי מורי ורבי, ותוך כדי נסיעה התהפכה העגלה שנסענו בה, ואיש לא נפגע, רק אני נפגעתי ביד ימיני ואחזני כאבים חזקים, עד שלא יכולתי להמשיך בכתיבה, ומרוב צער נפלט מפי שהדברי תורה של מו"ר צריכין בדיקה [מתוך כוונה שהרי רק לי הכותב קרה הדבר], והביט עלי מו"ר כמתמיה ופני חפו, ואחז בי מו"ר ואמר לי בהאי לישנא: כשתעלה לעולם האמת, אבוא לקראתך ואכניס אותך להיכלי, ושם תראה ותיווכח שלמדתי תורה לשמה. בסיימו לספר זאת אמר הגאון רבי אשר לעמיל זצ"ל לחתנו: לא הייתי מספר לך זאת, אך ביודעי שתשא עלי דברי הספד, אבקשך שבתוך הדברים תספר עובדא זו כי רצוני שמורי ורבי יקיים הבטחתו זאת לצאת לקראתי ולהכניסני להיכלו.
ה'פנקס' המכיל מאה וארבעים עמודים צפופים בכתי"ק של הגאון רבי אשר לעמיל זצ"ל משיעורי המהר"ם שיק על מסכת קידושין על סדר הדף, וחידושי סוגיות על מסכתות מסדר קדשים, ועל ספר המצוות כאמור, היה מונח באוצרו הטוב של נכדו הרה"ח המופלג רבי חיים צבי שבארץ זצ"ל שעמל בלהט קודש להדפיס את כתב היד עלי ספר, וכבר היה ערוך ומסודר אצלו רוב הספר מעוטר בהסכמותיהם הנלהבות של גדולי הדור זי"ע בשנת תשל"ד אלא שלא הספיק לברך על המוגמר, עד כי נשלמה מסכת פרי עמלו והגיונו על ידי נכדו הרה"ג רבי חיים צבי שיינבך שליט"א יחד עם צוות חכמי ורבני מכון 'בני משה – מהר"ם שיק', ומהענין לציין כי עורכי המכון המתעסקים רבות בשנים בעריכת משנתו של המהר"ם שיק זי"ע מפליאים את יחודו של 'פנקס' זה אשר נכתב בסגנון בהיר במיוחד ועמקות נפלאה שלא נמצא בין 'פנקסי התלמידים' עד כה.
הספר זכה כאמור להתעטר בהסכמותיהם הנלהבות של גדולי הדור זצוק"ל בשנת תשל"ד למקורבם ורב חביבם הרה"ח המופלג רבי חיים צבי שבארץ זצ"ל, כאשר בין השיטין ניכר גודל הערצתם לתורת המהר"ם שיק וחשיבותו של הדפסת הספר מכתב יד להפיצו בקרב רבנן ותלמידהון למען יתענגו בו עמלי התורה להגדיל תורה ולהאדירה, כמו מכתבו של הגאון רבי לוי יצחק גרינוולד זצ"ל אבד"ק צעהלים מגדולי וזקני הרבנים בארה"ב שכתב "וכי חידושי מהר"ם שיק צריך להסכמתי הלא נודע בשער גדולתו וגאונותו שהוא היה מגדולי תלמידי הח"ס והיה מפורסם בכל העולם לגאון וקדוש והיה בדורו כמו הח"ס בדורו ותשובות מהר"ם שיק נתקבל אצל כל הגדולים כמו תשובות חתם סופר". והרי לנו עדותו של מרן הגר"ש ואזנר זצ"ל: "הנה ידידי היקר הרב הותיק בתו"י ומושלם במו"מ כש"ת ר' חיים צבי שוארץ לאי"ט הראה לנו מטמון יקר ונפלא אשר לו מירושת אבותיו… והנה ח"ו לא בא הכותב כמסכים כי דברי מאורן של ישראל שהאיר כל הגולה בתורתו ויראתו והלכה כמותו אין צריכים חיזוק ולא באתי רק כמצטרף לכב' הרבנים המעידים שכי"ק הוא אמת ויציב והוא בחלקו לשונו הק' של הגאון מהר"ם שיק אשר הכותב כ"י זה ה"ה הה"ג החסיד ר' אשר לעמל שוארץ זצ"ל העתיק מחידושי רבו ממש והה"ג היה המעתיק והכותב חידושי ותשובות רבו באחרית ימיו בפרט בעת שהיה כבר הגאון זי"ע סגי נהור והרביץ תורה ויראה למאות תלמידים ולמד שיעוריו בע"פ כלשון הש"ס והפוסקים ממש כמפורסם וכאשר אבותינו ספרו לנו ובחלקו הכ"י הוא לשונו של הרב הכותב אשר שמע וקבל מרבו הגדול זי"ע". כן הדברים גם במכתבו של מרן הגרא"מ שך זצ"ל: "כאשר הראני הרב היקר מהור"ר חיים צבי שבארץ שליט"א מפה בני ברק את אשר נמצא תחת ידו מירושת אבותיו כתב יד מזקינו הגאון החסיד ר' אשר לעמל שווארטץ זצ"ל מאיהל את אשר כתב חידושיו של רבו הגאון הגדול מלפני מאה שנה המהר"ם שיק זצוק"ל על כמה סוגיות הש"ס ובודאי לא בי הוא לבא בהסכמה ואין ספק כי הדברים יהיו לתועלת הלומדים בסוגיות אלו". כאשר אל מכתבו מצטרף מרן בעל ה"קהילות יעקב" זצ"ל וכותב: "גם אני עני אבקש יקירי אחב"י לסייע בהפצת תורתו של מרן המהר"ם שיק זצלה"ה ולקבל הספר בספ"י לחזק ידי עושי מצוה". יצויין כי למכתב ברכתו של מרן ה"קהילות יעקב" זצ"ל קדם מכתבו של המו"ל הרה"ח רח"צ שבארץ זצ"ל אל מרן זצ"ל בו מבקשו לצרף את ברכתו להדפסת הספר, ומספר לו כי בנו הגדול מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל עמו היה בקשרי ידידות אמר שצריך להדפיס את כתב היד: "… והבאתי הכת"י לפני כבוד בנו הגדול הגאון רבי חיים שליט"א, ועיין בהם, והגיד לי בלשונו הזהב כדאים הם הדברים להביאם לדפוס למען יהגו בה לומדי תורה, ואזרתי כח וחיל לשמוע בקול דברי חכמים, ובהשתתפות גדולי התורה בעירנו אנחנו מסדרים ומעתיקים הכת"י. ודברי זקיני ז"ל אין צריך תיקון גדול כי בימיו שלמד בבית רבו נכתבו רוב תשובותיו וחידושיו".
הספר אשר נערך ונסדר להפליא ביד אמן, ברב פאר והדר, כולל אלפי מראי מקומות; חלוקת קטעים; כותרות משנה; בתוספת מרובה של הערות נחוצות בשולי הדף המחכימות לב הלומד. כן נדפס בראש הספר יצירת פאר היסטורית 'תהילה למשה' – יריעה מיוחדת ומקיפה לתולדות וקורות חיי מרן המהר"ם שיק זי"ע: יחוסו; ימי נעוריו והתמדתו; הנהגת הישיבה ורבנותו; סדר ושיטת לימודו; מלחמתו נגד המתחדשים; אחרית ימיו; הצוואה; בניו אחריו; ספריו.
יהא רעווא שיתקבל הספר באהבה וחיבה בכל היכלי התורה והישיבות, ישוטטו בה רבים ותרבה הדעת, ויהיו שפתותיו של אותו צדיק דובבות בפי כל שוחרי תורתו אשר ישמחו ויתבשמו מחידושיו זי"ע.
