האם בחורי ישיבה או מי שלא מבשל חייב לעשות עירובי תבשלין?

הנחת פת ותבשיל

שאלה: מה צריך להניח בשביל עירובי תבשילין.

תשובה: צריך להניח פת [פיתה, לחמניה, חלה] ותבשיל, ואם עשה עירובי תבשילין רק מתבשיל יכול רק לבשל, ולכן אם רק מבשל ולא אופה ביו"ט יכול להניח לכתחילה רק פת, אך נהגו להניח גם פת וגם תבשיל.

וצריך שהתבשיל יהיה ראוי ללפת בו את הפת (שו"ע שם ס"ד), כגון בשר ודגים וביצים וסלטים מבושלים, שהדרך ללפת בהם את הפת, אבל דייסא או אורז או כוסכוס אין יוצאים בזה ידי חובת עירוב תבשילין. ונהגו לבשל לצורך העירוב תבשילין (ביה"ל שם ס"ו ד"ה עדשים) ביצים מבושלות או דג מבושל או מטוגן, או חתיכת בשר עוף מבושלים, וראויים לאכילה. [ונתבארו בזה עוד דינים בארוכה בספר שערי יוסף הלכות יו"ט, עי"ש]. ויוצאים יד"ח אף סקופסת דג טונה או סרדינים.

עירובי תבשילין למי שאינו מבשל ורק מדליק נרות

שאלה: האם צריך להניח עירובי תבשילין למי שאינו מבשל ורק מדליק נרות.

תשובה: מי שמבשל ביו"ט לשבת, צריך להניח עירוב תבשילין בברכה. אך מי שאינו מבשל ולא עושה שום מלאכה מיו"ט לשבת, ורק מדליק נרות, צריך להניח עירוב תבשילין בלא ברכה כדי שיוכל להדליק נרות שבת, ויאמר בנוסח הנחת העירוב בדין עירובא יהא שרי לנא "לאדלוקי שרגא". (עי' סי' תקכ"ז סי"ט).

כדי לברך צריך לדעת בודאות שמבשל מיו"ט לשבת בודאות, ולא בספק, (הגרמ"פ והגריש"א) ולכן אם רק מדליק נרות או במקום ספק ורוצה לברך – ישנם כמה אופנים שאם יעשה כן העירוב תבשילין יהיה בברכה, א). להניח בסיר החמין/טושלנ'ט ביצים חיות כמה שעות לפני שבת, ב). יכול להכין תה בכלי ראשון לצורך שבת, ג). להוסיף מים חמים לתוך המיחם [שאין בו שינוי טרמוסטט]. ד). אם מחמם דבר לח אף על הפלטה [אף לדעת הרמ"א], (כיון שמחמירים שלא לחממו כמבואר בשו"ע סי' שי"ח סט"ו, ובפלטה נקטינן לכו"ע שיש איסור בישול, ולכן ולא רק בבלעך אפשר לברך, וכן הו"ד הגריש"א וכן הביא הגרי"א דינר), יעשה עירוב תבשילין בברכה.

זוג שמתארחים אצל ההורים

שאלה: זוג צעיר שמתארחים אצל ההורים האם צריכים לעשות עירובי תבשילין.

תשובה: מי שמתארח ביום טוב ובשבת, ואף זוג נשוי שמתארח אצל הוריו ביו"ט ובשבת, מעיקר הדין אין צריכים לעשות עירוב תבשילין, ויוצאים ידי חובה בעירוב שאביו או חמיו עושה. ויש מבני אשכנז שמחמירים שצריכים לעשות עירוב תבשילין, ויש כמה אפשריות, א). שיניח עירוב תבשילין ללא ברכה, ב). שאביו יזכה לו את העירוב ע"י שכן, ואז אינו צריך להניח ע"ת, [ובדיעבד אף ע"י בניו הגדולים]. ג). שיגביה את העירוב של אביו לפני שהניח את העירוב, ונעשה שותף בו, ואז אינו צריך להניח ע"ת.

עירובי תבשילין לבחורי ישיבה

שאלה: האם בחורי ישיבה צרכים לעשות עירובי תבשילין.

תשובה: בחורי ישיבות יצאו ידי חובת עירוב תבשילין, שעושה הנהלת הישיבה, [והנהלת הישיבה מזכה את העירוב לכל בחורי הישיבה] ולכתחילה צריך לכוין ולדעת שעושים להם עירוב תבשילין. ואם מחממים אוכל כנ"ל צריכים לעשות עירוב תבשילין בלא ברכה, אך מעיקר הדין יצאו בעירוב תבשילין של הישיבה כיון שסמוכים על שולחן הישיבה, אך אם אוכלים בפני עצמם כל השנה, ולא סמוכים על שולחן הישיבה, [כגון בישיבת מיר וכדו'] בודאי שיעשו עירוב תבשילין.

עוד דינים בהלכות עירובי תבשילין, נתבארו בגליון פסקים והלכות בהרחבה, ולקבלת הגליון לכל הלכות ראש השנה שחל ביום חמישי ושישי, ולאחר מכן בשבת ניתן לפנות באימייל: [email protected]