את התירוצים אנחנו מכירים: חלק מהקואליציה מתנגדים ורובם לא אוהבים את החוק, יש חשש לשלמות הממשלה, התחליפים גרועים יותר, ועוד שורה של תירוצים למה לא לקדם את חוק הגיוס.
אנחנו מכירים את זה כי היינו בדיוק בסצנה הזו לפני שנתיים עם כינון הממשלה, גם אז שינו כאן סדרי עולם והעבירו חוקי יסוד על ימין ועל ימין על מנת למסמר את הקואליציה, כולל חוקים שידעו מראש כי בג"ץ יפסלם כנראה, הכל מלבד דבר אחד אשר בעבורנו הוא ציפור נפשנו ואוויר נשימתנו: חוק הגיוס לא נחקק ולא קודם במאומה, בדיוק עם התירוצים שמנינו לעיל.
ולמרות שכולם ידעו שיש תאריך יעד שבו יפוג החוק הקודם, ישבתי אז עם הרב קויפמן במשרד וועד הישיבות ושאלתי מה יהיה עת יפוג החוק? הוא לא ידע לומר, הוא רק צפה שהמצב יהיה רע יותר, והוא צדק, המצב לא טוב היום.
הסיבה (הפוליטית) היחידה שהגענו למצב הזה, היא כי האמנו להבטחותיו של ביבי כי "יהיה בסדר", גם היום אנחנו שומעים את אותן זמירות ממקורביו: רק תצביעו עבור התקציב ויהיה בסדר, ולא היא! התקציב הוא הכדור האחרון שנותר לנו בקנה לאיים בו, אם התקציב עובר וחוק הגיוס לא – אפשר לשכוח ממנו לפחות לשנה וחצי הקרובות.
אמנם חלק מגדולי ישראל התנגדו כל חקיקה של חוק גיוס וחלילה לנו מלהכניס ראשנו בינם, אך חברי הכנסת מייצגים את אותם גדולי ישראל אשר רואים בחקיקה זו הצלה פורתא של יבנה וחכמיה, ולכן עליהם לעשות ככל יכולתם על מנת להגיע לכך ויפה שעה אחת קודם.
ביום שני בבוקר הותר לפרסום דבר נפילתו של אוריאל פרץ הי"ד חייל חרדי מביתר עילית, יחד עימו נפצעו שבעה חרדים נוספים בעזה, חלקם במצב קשה מאוד השי"ת ישלח דברו וירפאם, אך עוד בטרם הוכרז על מסע ההלוויה כבר קפץ לפיד השנאה בראש, ויצא נגד העברות תקציביות שגרתיות למשרד החינוך ואשר כוללות – מה לעשות – גם העברות לחינוך החרדי.
כולנו זוכרים איך כל פעם שנהרג חייל דרוזי כל המדינה עוברת לדום ולמסדר הצדעה לעדה וזה בסדר, אך כאשר חיילים חרדים נהרגים ונפצעים זה לא עוצר אף לרגע את מכונת ההסתה, עד כדי שיו"ר האופוזיציה, שהיה כאן ראש ממשלה ורוצה לחזור לשם, מאשים כי הכסף עובר לחרדים במקום להגנה על החיילים, יותר אנטישמי מזה אין, זה רק מראה כי לא כומתת הגיוס הם רוצים אלא את הכיפה עצמה.
עכשיו זה הזמן לעשות מעשה בן-גביר ולכפות על נתניהו (שיהיה בריא ויחלים מהניתוח, אנחנו צריכים אותו כאן לעור הרבה שנים) את חוק הגיוס למרות אי הנעימות שלו מכך.
כי עכשיו או לעולם לא, אם לא עכשיו אין מתי!
