שאלה: האם מותר לקחת כסף ממעשרות, לנישואי הילדים, וכמו שהסכימו גדולי הפוסקים, ולהשקיע אותו במסלול השקעות מסלול הלכה [ללא חששות ריבית] S&P500 וע"י שישים 500 ש"ח כל חודש למשך 30 שנה, יהיה לו 9 אחוז רווח, ונמצא שהקרן שנתן הוא 180 אלף, ויקבל בתוצאה בערך: 900,000 ש"ח, ופחות 25 אחוז מס, יהיה בערך 700.000 ש"ח, ושאלו רבים שיש בזה תקנת הדור שיוכלו לחתן את הילדים בלא חובות, [בלי להטיל את עצמו עול על הציבור].
תשובה: יש בזה כמה נידונים, א). האם מותר לתת ממעשר כספים לצורך נישואי הילדים. ב). מאיזה גיל אפשר לשמור כסף לנישואי הילדים, ג). האם יש חיוב לתת את כספי המעשר לעניים מיד, ד). האם אפשר לשמור ולתת את כל המעשרות לנישואי הילדים, ה). האם מותר להשקיע בקרנות השקעה את כספי המעשרות לנישואי הילדים, ויתבארו כדלהלן.
א). לגבי הנידון האם מותר לתת כסף ממעשרות לנישואי הילדים, מבואר בשו"ע (יו"ד סי' רנ ס"א) שעני שבא לשאת אשה משיאין אותו מן הצדקה ושוכרים לו בית ומציעים לו מיטה וכלי תשמישו, ע"ש, ולכן נראה שמותר להשיא את בניו ובנותיו מכספי מעשר, וכ"כ בשו"ת מהרש"ם (ח"א סימן לב) שכיון שהבן נחשב עני האבא יכול לשלם בעצמו את הוצאות הנישואין ע"ש. וכן כתב באהבת חסד (ח"ב פרק יט סק"ב), וכן כתב בשו"ת צי"א (ח"ט סימן א' פ"ד) ע"פ דברי הש"ך (יו"ד סי' רמ"ט סק"ג) ע"ש, וכן כתב בשו"ת יחו"ד (ח"ג סי' ע"ו) שהאבא רשאי לסייע ממעות מעשר בהוצאות נישואי בניו ובנותיו ע"ש. ואף למש"כ בשו"ת שבט הלוי (ח"ט סימן רא) שאין לתת ממע"כ אם יש בידו לקנות דירה קטנה, ע"ש, בודאי שבזמנינו רוב האברכים [ואף אנשים שעובדים] אין בידם לקנות אף דירה קטנה.
וכן מותר לקחת לנישואי הילדים ממעשר כספים, אף אם שמחתן את בתו או בנו לא באולם הכי זול שיש בעיר ולא בבגדים הכי זולים, או ביחידת דיור הכי קטנה וזולה שיש, מ"מ כוין דין הכלה או החתן כעניים, ובעני נאמר הדין של "די מחסורו אשר יחסר לו", כמבואר בשו"ע (יו"ד סי' רנ ס"א) וכן כתב בנ"ד שו"ת מהרש"ם (ח"א סימן מה) ואף שכתב במאירי (כתובות דף סז ע"ב) שיתום שבא לשאת אשה עושים לו כל צורכו מן הצדקה בצמצום גדול דכתיב די מחסורו לפרנסו אתה מצווה ולא לעשרו ע"ש. מ"מ היינו דוקא שאין חיוב לתת לו, אבל מי שבא לתת רשאי לתת, ועוד כתב בדרך אמונה (פ"ז ממתנו"ע ה"ד ובציון ההלכה סקמ"א) שאך להמאירי נותנים לפי המנהג, ע"ש, ולכן אם מחתן את בנו ובנותיו כפי המנהג ולא במותרות, מותר לתת לכך ממעשר כספים. (וע"ע בשו"ת שבט הלוי ח"ד סי' קל ובח"ט סי' רא אות ג').
ב). לגבי הנידון מאיזה גיל אפשר לשמור את הכסף לנישואי הילדים, יש אומרים שמגיל 11 12, כיון שאז הוא אינו מחליף רהיטים בבית כיון שחושב על הנישואי ילדים, בעל השבט הלוי (קובץ מבקשי תורה שם, ובקובץ מבית לוי חיו"ד עמ' שנו). ולהלכה נראה שמגיל 1/2 אנשים שומרים כסף בצד לנישואי הילדים, [ומפקידים את הכסף בגמ"ח המרכזי וכדו'] ומחשבנים כל שקל, ומאז חושבים כיצד לחתן את הילדים, ולא מחליף ריהוט בביתו, מחמת שחוסך את הכסף, ולכן נראה שבזמנינו יכול לתת כבר ממתי שהילד נולד למעשר כספים.
ג). ולגבי הנידון האם יש חיוב לתת את כספי המעשר לעניים מיד. בגמ' בר"ה (דף ו' ע"א) מבואר שיש בל תאחר, ומ"מ כתב ברא"ש (שם פ"א סימן א') ובשו"ע (יו"ד סי' רנ"ז ס"ג) שרק אם אמר סלע זו לצדקה עבר בבל תאחר משא"כ אם עדיין לא הפריש. ואמנם לגבי מעשר כספים מבואר בתוס' תענית (דף ט' ע"א) בשם הספרי שיש לעשות את החשבון של המע"כ פעם בשנה, וכ"כ בשו"ת נודע ביהודה (מהדו"ת חיו"ד סי' קצ"ח) וכן כתב באהבת חסד (ח"ב פרק יח אות ב'). אך למעשה אפשר להפריש את הכסף, ואין בזה בל תאחר, אם מפריש את הכסף לעני מסויים, וכמ"ש במרדכי (ב"ב סימן תצא) שאם נדר ליתן לפלוני לא עובר בבל תאחר ע"ש, והו"ד בב"י (יו"ד סי' רנ"ז ס"ג), ובפרט אם יעשה תנאי לפי מש"כ בדרך אמונה (פ"ח ממתנות עניים סק"ח) בשם החזו"א שאם עושה תנאי לפני שמתחיל לתת מעשר שלא יחול על זה שם צדקה עד שיבוא לידי העני, אין בזה חשש בל תאחר. וכנתבאר בארוכה בספר, [ואף שהוא לכמה שנים, ראה מה שיתבאר להלן בנידון ו' שכיון שדינו כעני, אפשר להקל].
ד). ולגבי הנידון האם אפשר לשמור את כל כספי המעשר כספים בגמ"ח לנישואי הילדים, ואיתא בתוס' בכתובות (דף כו ע"א ד"ה אין) שאין ראוי לתת את כל מתנותיו לעני אחד, וכן פסק בשו"ע (יו"ד סי' רנ"ט ס"ט), וכן בשו"ת חת"ס (ח"ב סי' רל"א) כתב שהנותן לנדוניית בנו ממעשרות מהיות טוב שיחלק את המעשר לשנים ויתן חצי לבנו וחצי לעניים, וכעין מה שאמרו במשנה בפאה פ"ח משנה ו' היה מציל נוטל מחצה ונותן מחצה ע"ש, והו"ד בפת"ש (יו"ד סי' רמ"ט סק"ב) וכ"כ בחכ"א (כלל קמה א') וכן הסכימו גדולי הפוסקים, ולכן יכול לשמור חצי לנישואי הילדים, וחצי יתן לצדקה, [והמיקל אף לתת יותר לשאר צרכים, וכן לנישואי הילדים קרוב לשנת הנישואין וכ"ש בזמן נישואי הילדים, יש לו על מה לסמוך. (עי' תנא דבי אליהו פרק כז, ובפסקי ריקאנטי סי' סג, ובאור זרוע הלכות צדקה סי' כב ובשו"ת מהרש"ם שם)], אך יש נוהגים להחמיר לתת את הכסף רק לעניים. (עי' רמ"א יו"ד שם ס"א).
ה). ולגבי הנידון האם מותר להשקיע את כספי המעשרות המיועדים לעניים בהשקעות, ולכאורה אסור להשקיע את הכסף של מעשרות, בדבר שיכול להיות שיפול, וכמבואר בגמ' בכתובות (דף קו ע"ב) שאין משתכרין במעות של עניים דילמא מתרמי להו עניים וליכא למיתבא ליה. ומ"מ נפסק ברמ"א (יו"ד סי' רנ"ט ס"א) "ואין נושאין ונותנין בצדקה העומדת לחלק לעניים, כי אם כסף בכסף וכיוצא בו, שמא יבאו עניים ולא יהיה להם מעות לחלק. אבל צדקה שאינה עומדת לחלק, רק הקרן יהא קיים ויאכלו הפירות, שרי. וכן נוהגין", וממילא כל שהקרן קיים והוא מסלול שאין בו סיכון, ויכול למשוך את הכסף בכל עת, בוודאי יש להתיר, וכן כתב בספר שערי צדק (פ"ח סקמ"ב) ועוד שאפשר שבזמנינו יתכן שאף מחוייב להפקיד את מעות הצדקה בבנק כיון שבדרך כלל זה האופן המובחר בזמנינו לשמור שם כסף ע"ש. ואף בקרן שהוא מסלול השקעה שיש בו סיכון, שבירושלמי בשקלים (פ"ב ה"ד) מבואר שאין משתכרין בשל עניים שמא יבוא לידי הפסד, ולפי"ז אף שאין חשש לעני יש חשש שיבוא לידי הפסד, וכן פסק בשל"ה הקדוש (עמוד הצדקה) דברי הירושלמי הנ"ל לדינא.
אך מ"מ אף אי נימא דלא כדברי הירושלמי הכא אם אדם מתחייב את ה200 אלף הוא יחזיר את זה לעניים, כי בכל מצב שיהיה הוא יחתן את בתו ויתחייב כסף לדירה, וא"כ הרי הוא כמקבל עליו אחריות, ואף לדברי הירושלמי מותר כמבואר בשל"ה הקדוש כדלעיל, וכן כתב לדינא בספר צדקה ומשפט (עמ' קכז). ולפי"ז מוכח דאף דעתה לא קיימי עניים, מ"מ כיון שהוא איש אמיד ואם יבואו עניים יכול לתת להם שפיר דמי. ושוב מצאתי שכתב בשו"ת בית דינו של שלמה (חיו"ד סימן א' מהודרת תשמ"ב עמ' 117) עי"ש עוד, וכ"כ לדינא בשו"ת ציץ אליעזר (חלק יד סימן עו) אך סיים שם שמצוה מן המובחר לתת את הכסף למצוה מן המובחר, וכן כתב להתיר בנ"ד בספר צדקה ומשפט (עמ' קנא),
הדינים העולים
למעשה נראה שבזמנינו יש היתר להשקיע חצי מכספי המעשרות בקרן השקעות שאין בהם חששות סיכון לכסף, [ללא חששות ריבית, וע"י סוכן כדי שלא יהיה חשש ביטול תורה]. ולא רק במקרה שאברך חי בצורה מינימלית ואינו גומר את החודש שאינו חייב לתת מעשר כספים, יכול לתת ממע"כ בקרני השקעות, אלא אף באברך שגומר את החודש וחייב במנהג מעשר כספים. העולה מכל הנידונים האמורים לעיל כמה היתרים, א). כיון שיש ערבות על הכסף, והמסלול הוא מסלול מבוטח שהכסף לא יפול, וע"פ שיטות הפוסקים מתירים להשקיע את הכסף, וכנ"ל לדעת הבבלי, ב). נעשה לטובת העניים, שיכול לתת יותר כסף לדירה, וגם אח"כ לא יפיל את עולו על הציבור, [מרוב חובות שיצטרך ליותר תמיכה מקופות צדקה כידוע]. ג). ע"פ דברי החזו"א כיון שדינו כעני, ודחוק מעכשיו, ומעשר כספים רק מנהג, ובפרט אם לא קיבל עליו בלא נדר, וכמו שנתבאר בשערי יוסף הלכות מעשר כספים חלק בירורי הלכה סימן א'. ד). בזמנינו כבר מגיל 0 אפס מחשבנים כיצד לחתן את הילדים, וכנ"ל, ה). יש בזה משום תקנת הדור, שכידוע יש אלפי בנות רווקות בגיל מאוחר, כיון שלהורים אין כסף להתחייב עליהן, ואם יעשו בדרך הנ"ל לכל הפחות יש כאן סכום גדול שעכ"פ אפשר להתחיל לחתן ולקחת הלוואות.
אך למעשה ראוי להחמיר שלא להשקיע כספי המעשר כספים, [וכ"ש אם הילדים קטנים ולא הגיעו לגיל הנישואין], מ"מ יש בזה ד' אופני היתר [לקחת חצי מכספי המעשר, ובסמוך לגיל הנישואין שני שליש, ובזמן הנישואין אף את רוב הכסף] לכו"ע, וכדלהלן:
א). אם נותן לאברך בכולל את המעשר כספים כל כמה חודשים, וחבירו נותן לו, [בלא דרך של התחייבות] מותר לכתחילה, ואז יכול לשמור את הכסף לנישואי הילדים, כיון שמותר לתת מעשר כספים לאברך שיעזור לו ללמוד. כמבואר (רמ"א יו"ד סי' רמ"ו סכ"א ובט"ז שם סק"ז ונתבאר בארוכה בספר שערי יוסף הלכות מעשר כספים). שמותר לתת מעשר כספים לאברך שיתן לו ללמוד. ב). עוד פתרון שעשו בכמה בתי מדרשות, שבכל לידת ילד הכולל מלווה לאברך 25 אלף ש"ח, והאברך מחזיר את ההלוואה לכולל מכספי מעשרות, וכך בחתונה של הילד בגיל 22 יהיה לאברך 165 אלף ש"ח לחתן את הילד, ולתת כסף לדירה, ג). אם נותן את הכסף לגבאי צדקה, והם ישקיעו את הכסף בהשקעות כיון שהכסף הגיע לידי גבאי צדקה, חשוב שהגיע לידי עניים, ואין בזה חשש. ד). אם יקנה את הכסף לבנו או בתו ע"י אחר, ע"מ שאין לו רשות בהם, וירשום את השם הקרן על שם בנו או בתו, שדינו כעני, הכסף נחשב שהגיע לידי עניים.
לקבלת הפסק המלא באימייל: [email protected]
אני פוסק שאין היתר, מותר לצרוך תשלום ללימודי הבן רק עם תלמיד חכם או מזון ומחסה לבניית, כמבואר ברבא שילם ללימודי בנו ונתן לו אבן חן גדולה שזה לימוד התורה והמוסר לא האבן. שטו.