הגאון רבי שאול אלתר שליט"א מסר בערב שבת קודש שיחת חיזוק לאור המצב המורכב בו מצוי העם היושב בציון, הגאון שליט"א התייחס לאתגרי המלחמה ולפרשת השבוע שבה ניתן למצוא חיזוק חשוב באמונה בה' יתברך.
"'וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן' – זכות התורה לומדיה ותומכיה. יהודים האמינו תמיד שפרשת השבוע זה לא רק איזה עניין שצריכים לגמור את חמישה חומשי תורה במשך השנה, ומזדמן כל שבוע מה שקוראים. אלא אחזו שיש פה קשר מעבר לזה. קשר שמימי. הקשר שלנו עם התורה, זה לא קשר טכני לחלק אותה ל-53 פרשיות, לכל שבת".
דברי הגר"ש אלתר שליט"א:
"והרי השבת הזאת יש את ההבטחה הגדולה, "ונושעתם מאויביכם". ואחר כך כתוב, "ויהי בנסוע הארון". היה את ארון הברית, שזה היה המרכז של היהודים: התורה, המחזיקים אותה, לומדים אותה, מקיימים אותה, הולכים לאורה. אז כתוב: "קומה ה׳ ויפוצו אויביך,וינוסו משנאיך מפניך". אז רש״י מסביר, יש כאלה שמכונסים, או מתחת לקרקע, או בכל מיני מקומות מחבואים. ריבונו של עולם משם יכול להפיץ אותם. "וינוסו משנאיך" – לרדוף אותם, לכלות אותם. וכמו שרואים, ריבונו של עולם שולח ניסים ועושה דברים גדולים.
"'ה' רֹעִי לא אֶחְסָר' – לזכור את יד ה'. אבל צריכים לזכור תמיד, כתוב: "מזמור לדוד, ה׳ רועי לא אחסר". הצדיקים פירשו: ה׳ הוא רועי, הוא הרועה שלי, המנהל אותי, כמו שרועה מנהל את הצאן שלו. הצאן לא יודעים חשבונות, הם יודעים יש רועה שמנהל אותם, משגיח עליהם. ככה אנחנו צריכים להרגיש. "לא אחסר" – שלא יחסר לנו בהרגשה הזאת. שלא נבטח במעשיידינו, בכוח שלנו. נזכור תמיד – גם הכוח, גם היכולות, גם ההצלחה, הכל מגיע ממנו".
עוד הוסיף הגאון שליט"א: "אמרתי את זה יותר בחריפות על הפסוק: "אלה ברכב ואלה בסוסים, ואנחנו בשם ה׳ אלוקינו נזכיר". אחרי המילה "ואנחנו", יש פסיק. למה פסיק? אנחנו מאמינים בהשם. הפסיק היה צריך להיות לפני זה: "אלה ברכב ואלה בסוסים" – נפסיק – "ואנחנו בשם ה׳ אלוקינו נזכיר". "ואנחנו" – הכוונה, "ואנחנו", ההרגשה של "אנחנו יכולים", "אנחנו מצליחים", "אנחנו חכמים", "לנו יש טכנולוגיות", "לנו יש ראשים טובים", "לנו יש תוכניות נפלאות" – פסיק. לא, גם את זה שים בצד. האם השם משתמש בדברים האלה? כן. האם הוא שולח ישועות בדברים האלה? כן. אבל בעצם, "בשם ה׳ אלוקינו נזכיר."
על הצורך להתחזק באמונה אמר הגר"ש אלתר: "'אַל תֹּאמר בִּלְבָבְךָ' – הזמן להתחזק באמונת אבינו שבשמים ששומר עלינו ודווקא כשיש לחץ או חרדה או דברים משתנים מהמסלול הרגיל, צריכים תמיד לזכור: אז זו מצוות האמונה. וכמו שכתוב בספרים: "כי תאמר בלבבך רבים הגויים האלה ממני" – שמגיע זמן שאדם עם חששות – "לא תירא מהם כי ה׳ אלוקיך עמך". "אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח". כתוב בספרים: במלחמה עצמה, אני יודע שה׳ איש מלחמה, הוא יצר את הדברים, הוא מנהל אותם, ובו אני בוטח שהוא יוביל אותנו לדרך נכונה".
בסיום דבריו ברך הגר"ש שליט"א שנזכה לסייעתא דשמיא גדולה: "השם יעזור שהיהודים לא יינזקו, לא בארץ ישראל, לא במקומות אחרים. השם ישמור אותנו. אנחנו נדע להעריך את התורה, את לומדיה, את תומכיה, ושזה יהיה באמת "ויהי בנסוע הארון", ונזכה לישועות ונפלאות".
