כתב מרן בשו״ע הלכות תשעת הימים: יש נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בשבת זו. ומוסיף מרנא הרמ״א הגה: ומצניעים מראש חודש ואילך הסכין של שחיטה שאין שוחטין כי אם לצורך מצווה, כגון לחולה או שבת או מילה וכיוצא בו.
מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן במאמר מופלא אודות רעיון יצירתי שאמור היה לפתור את כל הבעיות ההלכתיות סביב ״כשרות הבשר״ ולהביא לחסכון משמעותי בעלויות הכרוכות בכך, וכך לקבל 100% בשר חלק למהדרין – אשר נגוז.
מגדלי בקר שומרי תורה ומצוות פנו בבקשה לרבנות הראשית לישראל ולגדולי תורה נוספים לאשר להם להקים עדרי בקר של בני ובנות פקועה ששחיטתם ושחיטת כל צאצאיהם אינה מדאורייתא, ואין בהם פסול טריפות כלל, ייתכן גם שיביא בשורה לבעיות של בשר בחלב היות ויש מתירין בשר בן פקועה בחלב. וגם סוף סוף בני אשכנז יעלו על שולחנם ממנעמי החלקים האחוריים של הפרה כגון שייטל פילה סינטה ועוד, היות ויש מתירים חלב של בן פקועה.
כדי לשווקם לאחר שחיטה כבשר חלק שאין בו חשש טריפה, המבקשים הבהירו שרצונם לקיים ההלכה, ומטרתם העיקרית להדר בייצור בשר חלק ללא כל שאלות.
יחד עם זאת הבהירו את יתרון הצד המסחרי שבגידול זה, בדרך זו יוכלו להגיע לשיעור של מאה אחוז בשר חלק, בעוד שבשחיטה רגילה אחוז הבהמות הכשרות ברמה של ״חלק״ הוא בין 40% ל50% (הדבר תלוי בזני הבהמות ובמקום ובאופן גידולם) ואחוז ההפסד מבהמות שנמצאות טריפות הוא בין 20% ל30%, כמו כן עלות השחיטה תהא פחותה שלא יצטרכו לבודק פנים ובודק חוץ ואין חשש טריפות בכרסים וכדומה, לפי שלהלכה בן פקועה צריך שחיטה בלבד, ואין בו פסול טריפות,
הרבנים בקשו הצעה מעשית כיצד אפשר להבטיח שהעדר יהיה של בני פקועה בלבד.
וכך כתבו המבקשים בקווי המתאר:
הקמת העדר תתבצע בשלבים כדלהלן.
א. רכישת אמהות מבכירות. הרכישה תתבצע בשוק החופשי המקובל.
ב. השחיטה תתבצע בהשגחה מלאה של גדולי המומחים בתחום השחיטה.
ג. הפקיעה תתבצע ע״י וטרינר בנוכחות השוחט. מיד לאחר הפקיעה, יסומן העגל בסרט ועליו ירשמו פרטי האם. האם תסומן לפני השחיטה באופן דומה. השוחט יבדוק את הריאה של האם בסמוך לשחיטתה. אם עלה ספק, יוכרזו הן האם והן העגל כטריפה. העגל יעוקר בו ביום וישחט למחרת בכדי להימנע מספק של ״אותו ואת בנו״, ובשר שניהם יסומן ויועבר לשוק הבשר הטרף.
ד. הגידול יתבצע באזור מבודד בו לא מצויים כלל בהמות שאינן כלואות. העדר יבודד ע״י גדרות עם מערכת בקרה שלא תאפשר יציאה של העגלות.
ה. כל בני הפקועה יעברו סימון ע״י רכיב אלקטרוני זעיר המוחדר לגוף הבהמה, בקפלי העור העבים ומאפשר זיהוי מספרי.
הזיהוי מבוצע ע״י חיישן ידני אשר מוצמד לאזור בו הוחדר המשדר הזעיר. לא ניתן להסיר את המשדר הזעיר ללא פגיעה בבהמה. מיקום המשדר המוחדר לעור הבהמה נקבע ע״י המגדל. ככלל, לא ניתן לזהות את המשדר ללא ידיעה על קיומו המדויק וללא חיישן מתאים.
ו. מיקום העדר יקבע באזור הסמוך לגדרות הגבול שם מצויה שמירה הדוקה ונמנעת תנועה לא מתואמת עם גורמי הביטחון. כל תנועה לא מורשית באזור נצפית ע״י מכשירים לראיית לילה וכח צבאי מגיע לאזור.
ז. מתקן השחיטה יהיה קרוב ככל האפשר למקום הגידול. העברת הבהמות תעשה תוך פיקוח והשגחה.
ח. השיווק ממקום השחיטה לצרכן לא ייעשה ע״י סוחרים או מתווכים. הבשר יגיע ממקום השחיטה היישר אל האטליז.
החלטת הרבנות הראשית לישראל:
לאחר שהובאה בפנינו הצעה לדרך הגידול והשמירה, הבאנו השאלה לדיון רחב בועדת הכשרות של מועצת הרבנות הראשית, היות והנושא חדש שלא שערום אבותינו, שיהא אפשר לנצל היתר בן הפקועה בדרך של הקמת עדרים עדרים, ובהיות והדבר יכול להביא לשינוי במערכות השחיטה ובגידול הבקר, הוחלט בועדת הכשרות שבנושא זה יש להתייעץ עם גדולי תורה,
לאחר עיון ותשועה ברוב יועץ עם כמה מגדולי פוסקי ההלכה בדורנו, הוחלט שלא לאשר ההצעה, ולא לתת הכשר לשחיטה זו, מחשש שהדבר יביא לתקלות, אע״פ שבהצעה הובטח לשמור מכל משמר שהעדר יהיה של בני פקועה בלבד, וזאת משום שהתקדים יגרור אחריו עדרים נוספים, גם של מי שאינם אמינים ונאמנים על הלכות אלה, ואחריתם מי ישורנו.
וכך כתב הרב וואזנער זצ״ל בנדון זה בשו"ת שבט הלוי (ח"ח יו"ד סי' קע"ח): "וזה לא מכבר שאלנו מפלפל אחד מחו״ל דהיות דיש כמה בעיות בשחיטות ובדיקת הריאה וכו׳, הלא אפשר לעשות העצה עפ״י המבואר בשו״ע יו"ד סי׳ י״ג ס״ד דבן פקועה הבא על בת פקועה הרי בנו ובן בנו עד סוף הדורות אינם טעונים שחיטה רק מדבריהם ואין טריפות פוסל בהם, ולכן אם נקח היום בן פקועה שבא על בת פקועה ונעמיד מהם עדרים עדרים יהיו כל השחיטות כשר חלק, וגם בלי חשש טריפות.
אבל הם פטפוטים בעלמא חדא דאיני רואה כהיום חששות בשחיטה יותר מכל הדורות, ושנית דזה רצון הבורא ב״ה שינהוג שחיטה מן התורה ושינהגו בה עפ׳׳י הלכה, וינהגו בה הפרישות מחששי טריפות וכו׳, סוף דבר ח״ו להרהר על המסורה שלנו שאפשר ואפשר בשטח זה עכ״פ להעמיד דת כפי הנמסר מדור דור". והרעיון נגוז.
לפרטים למידע ולהתייעצות:
טלפון: 052-7112543
וואטסאפ: 054-7694615
דוא״ל: [email protected]
להצטרפות לקבוצת ״כשרות״ – מידעים ועדכונים:
https://chat.whatsapp.com/K5QZG4j291v7vghfovbzZV
לאתר שלנו:
וואו!
כלומר, למעשה זה מותר, אבל כדי שלא תשתכח תורת שחיטה לכן לא רצו למסד את זה
כתבה יפה מאד
יישר כוח
ייתכן גם שיביא בשורה לבעיות של בשר בחלב היות ויש מתירין בשר בן פקועה בחלב.
וגם סוף סוף בני אשכנז יעלו על שולחנם ממנעמי החלקים האחוריים של הפרה כגון שייטל פילה סינטה ועוד, היות ויש מתירים חלב של בן פקועה.
זה לא מדוייק זה דיון ארוך באחרונים(פת"ש יור"ד סימן פז) מחלוקת אם בת פקועה היות שהיא שחוטה ומהתורה חלב שחוטה מותר
או שהיא רואיה להיות אם לכן אסור מהתורה (מ"מ לדעת כולם מדרבנן אסור וגם עוף לא מקלים בו..)
לא הבנתי למה חזרת על הציטוט מתוך המאמר.
לעצם המשפט השני שציטטת, צריך לחדד מה שמובן מאליו. בני ספרד אינם מתירים חלב (בצירה) רק שלאשכנזים יש מניעה לאכול את החלקים המוזכרים מחששות שונים, ולספרדים יש ידיעה כיצד לנקר. ובא הכותב לומר שהאשכנזים יוכלו מעתה שלא לחוש.
תשואות חן על המאמרים המחכימים והנפחאעם
הכותרת מטעה כאילו בגלל הרבנות והפוסקים הפסדנו דברים וזה לא נכון כי בהמשך הכתבה מובא שהבעייה היא שינוי סידרי עולם ישכח תורה מישראל ופירצות בגדר אז אף אחד לא "דפק" אותנו אלא פסקו ע"פ תורה….
היה יכול להועיל אולי לבשר מתורבת?