מבצע 'עם כלביא' (המכונה גם 'מלחמת 12 הימים') הותיר את איראן חשופה ופגיעה מאי פעם. במהלך המבצע ישראל תקפה את שלושת מתקני הגרעין המרכזיים – נתנז, פורדו ואיספהאן ואתרים משניים נוספים, כולל מרכזי שליטה ומפעלי צנטריפוגות. בנוסף, חוסלו לפחות 15 מדעני גרעין בכירים, ושורת בכירים בצמרת המדינית והצבאית של איראן.
המכה הסופית שניתנה רגע לפני סיום המלחמה הייתה המתקפה ההיסטורית של ארה"ב על מתקני הגרעין, שעל פי הדיווחים הביאה להשמדתם המוחלטת.
אז כמה זמן החזרנו את האיראנים אחורה מבחינת הגרעין? "החזרנו אותם הרבה שנים. אני מעריך בסביבות ה-10", אומר לנו דרור בלאזאדה, כתב לענייני איראן בערוץ 14. "זה כולל השמדת שלושת מתקני הגרעין המרכזיים, ופגיעה משמעותית בכור המים הכבדים באראק".
לדבריו, למרות הפגיעה הקשה שניחתה עליהם, האיראנים לא מבזבזים זמן. "הם מנסים להתחמש ולייצר מחדש", מסביר בלאזאדה. "כבר יצאו דיווחים ותמונות לווין המוכיחים שהם מתחילים לבנות מתקנים חדשים בנתנז. על פורדו נטען שהם הצליחו להוציא משם 450 קילו של אורניום מועשר, הכל מסתמך על דיווחים כמובן".
וזה קורה לא רק בתחום הגרעין. במהלך המלחמה ישראל השמידה כ-65 אחוז ממשגרי הטילים שבידי איראן, יירטה או השמידה מעל 1,000 טילים בליסטיים, ופגעה במספר מטוסי קרב. מאז סיום המלחמה איראן שוקדת במרץ על הגדלת המלאי מחדש, בעזרת ידידותיה הגדולות באזור.
"בתחום הטילים והמטוסים הם מתחמשים, זה כבר עובדות", קובע בלאזאדה. "אנחנו רואים מטוסים וטילים שמגיעים מרוסיה ומסין". למרות הנתונים המדאיגים, אל הדיווחים הרבים שפוקדים את התקשורת בשבועות האחרונים על מתקפה קרובה מצד איראן – הוא מתייחס בביטול. לדבריו, "הם עדיין בתהליך התחמשות, והפקת לקחים מהטעויות שלהם במהלך המלחמה. אם תהיה מערכת שנייה – ותהיה מערכת שנייה להערכתי, זה יהיה רק אם אנחנו נפתח אותה".
שלטונו של חמינאי
שאלה נוספת שמעניינת אותנו נוגעת לדיווחים במהלך המלחמה על אופוזיציה מסוימת שקמה כנגד המנהיג העליון עלי חמינאי, בעקבות האבידות הקשות שאיראן ספגה. זאת בנוסף להתבטאויות של הנשיא הרפורמסטי והמתון היחסית של איראן מסעוד פזשכיאן נגד מלחמה נוספת, ובעד המו"מ עם המערב.
בעניין הזה בלאזאדה חד משמעי. "חמינאי שולט ביד חזקה על כולם. אף אחד לא באמת יכול עליו". לדבריו, "ללא ספק יש אנשים שהיו מעדיפים שחמנאי יפעל בדרך אחרת. יש את ה'רפורמיסטים', שהיו רוצים שהמנהיג ינקוט בגישה שונה אל מול מדינות המערב. זה לא בר השגה ולא בר שינוי. חמינאי שולט בכולם".
המנהיג גם לא מניח למהומות שבאות מתוך המדינה לפגוע בשלטונו התקין. משמרות המהפכה מדכאים כל מחאה או שינוי שקורה בעם – ויכול לאיים על השלטון. "האם אתה רואה את מחאות החיג'אב חוזרות בזמן הקרוב?", שאלנו את בלאזאדה. "אני כן רואה מחאות, אך הן קטנות ברובן", עונה הכתב. "גם המחאות שיש בערים המרכזיות כמו אספהאן, משהד וטהרן – לא משמעותיות".
בלאזאדה מוסיף כי גם מחאות גדולות יותר שאירעו בזמן האחרון היו מתואמות לחלוטין עם המשטר האיראני, במטרה למנוע דיכוי אלים. המשטר מצידו מעוניין לאשר את המחאות האלו בשביל להראות שהוא נותן לאזרחים 'להביע את דעתם' בציבור, ולא להצטייר כמשטר דיקטטורי.
"אני מדבר עם אנשים באיראן והם אומרים שאם הם ייצאו לרחובות להפגין יחסלו אותם. זאת הסיבה שהם מעדיפים להישאר בבית – ולהישאר בחיים", מסכם בלאזאדה.
משבר המים
נושא מדאיג נוסף שמעסיק את איראן בחודשים האחרונים הוא המחסור החמור במים ששובר שיאים במדינה. המחסור נגרם משילוב של מספר גורמים, כמו בצורת ממושכת, ניהול כושל של משאבי המים, צריכת מים גבוהה במיוחד על ידי האוכלוסייה, וכן מדיניות חקלאית לא יעילה. המשבר החריף, המאופיין בירידה דרמטית בזמינות המים, התייבשות סכרים ונהרות, והפסקות מים, מאיים על יציבות המשטר וגורם למחאות חברתיות, הגירה מהכפרים לערים, ואבטלה שוברת שיאים.
"בשורה תחתונה, אין מים", מבהיר בלאזאדה חד וחלק. "המשטר יכול לסגור בלי התראה מוקדמת את הברזים במקומות שונים במדינה, והאזרחים צריכים להתמודד עם מה שיש". לדבריו, המצב התדרדר עד כדי כך שהמשטר הוציא הוראה לאזרחים להישאר בבתים כמה שיותר, במחשבה שזה יביא לחסכון במים.
השיא הגיע כאשר הנשיא האיראני נשא נאום לאומה שזכה במהרה לכינוי "נאום הצרות", ובו הציג בפני הציבור את האתגרים הקשים ביותר הפוקדים את הרפובליקה האסלאמית. בין המשברים הרבים שהזכיר, התייחס פזשכיאן בהרחבה למשבר המים החמור במדינה, והודה בגלוי כי "אין כרגע פתרון מיידי למשבר הקריטי הזה".
לדברי הנשיא, מאגרי המים במדינה התרוקנו, מי התהום נוצלו יתר על המידה, ואם לא ינקטו צעדים מבוססי מדע וניהול נכון של המשאבים, "איראן תספוג פגיעה קשה".
בעקבות המצב הקשה, המשטר האיראני אף הוציא מספר המלצות איך אפשר לחסוך במים, כמו למשל לא לפתוח את הברזים עד הסוף, להמעיט בשטיפת ידיים – כולל בבתי חולים לפני הליכים רפואיים, ולקצר את זמן המקלחת לבין 5 עד 8 דקות. "המצב הגיע עד לכדי כך שיצאה הוראה שלא לשיר במקלחת, במטרה לחסוך במים", מתאר בלאזאדה.
הפסקות חשמל יזומות
נושא נוסף ולא בהכרח קשור שמטריד את האיראנים הוא הפסקות חשמל תכופות שמתרחשות ברחבי המדינה. לדברי בלאזאדה הסיבה לכך על פי כל ההערכות והדיווחים היא החלטת המשטר להשקיע בכריית מטבעות קריפטו, כתגובה כלכלית לסנקציות העולמיות שהוטלו על המדינה.
כריית קריפטו הוא תהליך שבו מחשבים ברחבי העולם משתתפים באימות העסקאות של מטבעות דיגיטליים. מדובר במעין 'תחרות' בין המחשבים, כאשר כל מחשב מנסה לפתור חידות מתמטיות קשות בשביל להוכיח שהוא עבד מספיק במטרה לזכות באפשרות 'לארח' וירטואלית את העסקה. המחשב ה'מנצח' מקבל בתמורה מטבעות חדשים.
למרות הרווח הפוטנציאלי, התהליך הזה דורש כוח חישוב עצום. כדי להגדיל את הסיכוי לזכות, הכורים מפעילים מחשבים חזקים במיוחד, הפועלים ללא הפסקה, וצורכים כמויות גדולות מאוד של חשמל. בנוסף, בגלל שהם מתחממים מאוד, צריך לקרר אותם באמצעות מאווררים או מערכות קירור, שגם הן צורכות אנרגיה.
לדברי בלאזאדה, המשטר האיראני משתמש ברוב (!) החשמל שיש כיום באיראן כדי לכרות מטבעות קריפטו, כתגובה לסנקציות הבינלאומיות. בזמן שהוא עוסק בהליך הכרייה, הוא יוזם הפסקות חשמל עליהם הוא מתריע מראש לאזרחים ברחבי המדינה. "האזרחים מקבלים בתחילת כל יום ובתחילת כל שבוע הודעה לגבי השעות בהם תהיה הפסקת חשמל בזמן הקרוב", מספר בלאזאדה.
הסנקציות חוזרות
אירוע דרמטי נוסף קרה בחודש האחרון: הסנקציות העולמיות הכבדות כנגד איראן חזרו לתוקף, עשר שנים לאחר שהוסרו במסגרת 'הסכם הגרעין'.
הסנקציות כוללות בין השאר אמברגו נשק; איסור על העשרה ועיבוד מחדש של אורניום; איסור על שיגור טילים בליסטיים בעלי יכולת לשאת ראשי נפץ גרעיניים או עיסוק בפעילויות הקשורות לטילים כאלה, ועל העברת טכנולוגיה הקשורה לטילים בליסטיים; הקפאת נכסים איראניים ברחבי העולם ואיסור כניסה של אישים איראנים וחברות איראניות למדינות שונות; וכן אישור למדינות לבצע חיפושים על מטוסים וספינות של חברות תעופה וספנות איראניות כדי לוודא שאין בהם סחורות אסורות.
"בהסכם הגרעין היה כתוב כי במידה ומעצמות אירופה ירגישו שאיראן מפרה את התנאים בהסכם, כמו למשל להעשיר אורניום מעבר לכמות המותרת, הם יכולות להטיל עליה עוד סנקציות", מסביר בלאזאדה. לדבריו, המשמעות של הסנקציות היא מכרעת בעיקר בשל ההיקפים שלה: על פי ההחלטה, כל המדינות החברות באו"ם נדרשות להטיל את העיצומים – כולל רוסיה וסין. אלו מצידן כבר הכריזו כי לא יכבדו את ההחלטה.
"לצורך העניין, יפן כבר הוציאה הודעה רשמית, שהיא מפסיקה כל התנהלות מול איראן, בגלל אותן סנקציות", מפרט בלאזאדה.
יחד עם המשברים השונים הפוקדים אותה, והמתקפה הישראלית שהותירה אותה כמעט חסרת אונים – נראה כי מדובר במכה מכרעת נוספת על המדינה ששמה לפניה כמטרה מרכזית את השמדת ישראל.
