מי שב מעזה? "פְדוּיֵי ה'"; האב השכול מזכיר מי באמת החזיר את החטופים

הרב רפאל משה אסולין, רב בית הכנסת 'קול אליהו' בבית שמש, הוא אביו של רס"ל (במיל') שמעון יהושע אסולין הי"ד, לוחם צה"ל שנפל בקרבות ברצועת עזה בכ"ד בשבט תשפ"ד. בנו יצא למלחמה כדי למערכה כדי להשיב חטופים, ושילם על כך בחייו.

לא זה המקום להכביר מילים על אישיותו המיוחדת של האב השכול, איש אשכולות, מלא אמונה ואור המנהיג את בני קהילתו בחכמה ומאור פנים. אולם הסיפור הבא הוא חשוב עבור כולנו.

בהקפות שניות אתמול (שמחת תורה), עמד הרב רפאל משה אסולין מול קהילתו ואמר דברים שמעבירים צמרמורת: "כתוב 'וּפְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה'. רבותי, צריך לדעת שהפדויים הם פדויי ה'. רק הוא החזיר אותם הבייתה".

דברים אלה, הנאמרים מפי אב שבנו נפל במלחמה למען השבת אותם חטופים, מעבירים מסר עמוק של אמונה תמימה בבורא שהכל מאתו. הרב לא ביקש קרדיט בתרומתו, לא תבע הכרה באסונו הפרטי, ולא ניסה להפוך את כאבו האישי לנכס ציבורי. הוא פשוט הזכיר לכולנו עובדה פשוטה ויסודית: הכול בידי שמיים.

"בזכות הנופלים שהתפללו בשמיים"

כאשר שאלתי אחד מבני הקהילה האם הרב הזכיר את בנו – בימים אלה, כשהשיח הציבורי טרוד במריבות ובחלוקת קרדיטים למי אחראי יותר על ההישג של הבאת החטופים הביתה – התשובה הייתה מפתיעה ומרגשת.

"אתמול בדרשה הרב הזכיר באופן כללי את הנופלים ואמר: 'החטופים שבו גם בזכות הנופלים במלחמה. הם יושבים בשמיים וכבר שנתיים מתפללים ומתחננים בפני הקב"ה שישיב את בניו למשפחותיהם, אין ספק שהדבר תרם להשבת החטופים'".

גם כאן, הרב באמונה תמימה ופשוטה הבהיר לשומעי לקחו ולמי שאולי התבלבל מי מנהל את העולם: הקדוש ברוך הוא. הוא ואין זולתו. הוא הביא על עם ישראל את האסון הכבד בשמחת תורה לפני שנתיים והוא עצמו תיקן רטייה והשיב את החטופים לחיק משפחותיהם.

אנשי אמונה ניצבים מעל מריבות הקרדיטים

בעוד התקשורת והפוליטיקאים מתווכחים מי ראוי לקרדיט – הקב"ה, או להבדיל, הנשיא האמריקני, ראש הממשלה, הצבא או הלוחמים – עומד אב שכול ומזכיר לנו את הפשטות המרגיעה והמחזקת של אמונה אמיתית.

נכון הדבר שלוחמים רבים חירפו נפשם ומסרו נפשם על קידוש ה' פשוטו כמשמעו. אין להעלים זאת. זכות עצומה עומדת לכל מי שנהרג על קידוש ה' ובוודאי שכל מי שפעל למען עם ישראל שכרו אינו מקופח. גם המדינאים עשו את שלהם. כן, היו מאמצים אנושיים עצומים. אבל מעל הכול, מעל כל המאמצים האנושיים, עומדת ומובילה הכל, יד ההשגחה האלוקית שמכוונת את כל המעשים.

יהי רצון שבזכות אמונה כזו, בזכות הנופלים שיושבים בשמיים ומתפללים, נזכה להמשך גאולה – גאולת החטופים החללים לקבר ישראל, גאולת הפצועים לרפואה שלמה, וגאולת עם ישראל כולו ונזכה לתחיית המתים ובניין בית המקדש במהרה בימינו אמן.

תהא נשמתו של רס"ל שמעון יהושע אסולין הי"ד צרורה בצרור החיים.