אבל כבד מיוחד שרר בביתה של משפחת עטיה בימי השבע על אביהם הרב אשר עטיה זצ"ל. הדלת לא חדלה מלהיפתח בימי השבעה, אנשים נכנסו בזה אחר זה – שכנים, חברים, בני משפחה, אברכים מהכולל שבו למד הרב אשר עטיה ז"ל, וגם לקוחות ומכרים מהעבודות שבהן עסק. כולם מגיעים, אבל איש מהם אינו יודע את נפשו. המנחמות הרבות מתיישבות מול האלמנה הצעירה, מנסות לומר מילה של נחמה, ואז משתתקות. המילים נתקעות בגרון. אין מה לומר.
הילדים הקטנים יושבים לצדה. אילה בת ה־11, איתמר בן ה־10, הדס בת ה־6 ושמואל בן הארבע וחצי. הם מביטים סביבם בעיניים כבויות, שקטים באופן לא טבעי לגילם. "הם איבדו את כל עולמם", אמר שכן קרוב. "עבורם, הבית התמלא פתאום באנשים- אבל האדם היחיד שחיפשו כבר לא כאן".
בין המנחמים עולים שוב ושוב הסיפורים על דמותו של הרב אשר עטיה ז"ל. אדם צעיר, אברך ירא שמים, שקבע עיתים לתורה חצי יום ושקידתו בכולל הייתה לשם דבר. בחצי השני של היום עסק בעבודת כפיים-שיפוצים ועבודות בניין קטנות וגדולות. אך גם שם, בעסקיו הגשמיים, בלט בגדלותו: הוא היה ידוע בנאמנותו, ביושרו ובזהירותו המופלגת בדיני ממונות.
חבר מהכולל סיפר: "כמה מסירות נפש הייתה לו על כל מצווה. גם כשכבר היה חלש, עם חצי גוף משותק. הוא היה נקי כפיים ובר לבב".
רבים מהמנחמים הזכירו גם את סיפורו המרטיט מהחודשים האחרונים: כיצד למרות המחלה הקשה, כשהיה ברור לו שימיו ספורים, התעקש בכל כוחו להשלים עבודה שבה החל בדירה אחרת. "הוא אמר שאינו מוכן להשאיר משפחה אחרת עם בית חצי־גמור רק בגלל שהקבלן חלה", סיפר מכר. "והוא עשה זאת בשארית כוחותיו, כמעט לא מסוגל להזיז יד ורגל – ובכל זאת התאמץ להשלים את השיפוץ. זו דמות של אחריות ושל חסד".
ובצד כל אלה – הדאגה לעתיד. השיחות בשולי השבעה עוסקות שוב ושוב באלמנה וביתומים. "מה יהיה איתם?", שואלים כולם. "מי יעמוד לצדם עכשיו?". התחושה ברורה: אסור שהמשפחה הזו תישאר לבדה.
"נפתחה קרן עזרה וסיוע לאלמנה והיתומים", אומר אחד מבני המשפחה "ב'קופת העיר' הקימו את הקרן, אבל עדיין צריכים לדאוג שאנשים יתרמו לה… בינתיים יש תרומות ב"ה, אבל זה לא מספיק, מדובר כאן על ילדים שיתמודדו עם יתמות לאורך שנים רבות, ובאלמנה שתצטרף לחתן אותם בכוחות עצמה – משימה כמעט בלתי אפשרית, אם לא תהיה עזרה ממשית מהציבור הרחב!".
לעזרה דחופה לאלמנה ו-4 יתומים הקליקו כאן>>>
הכרתי אותו באמת היה אדם ענק חבל על דאבדין..
😩 😩