בכתבה הקודמת עסקנו בלהבין מהו המדד, ועתה נעסוק בצורה שאנו יכולים להיחשף למדד, בעשורים האחרונים הפך עולם ההשקעות לפשוט ונגיש יותר, בעיקר בזכות תעודות סל שנקראות באנגלית-ETF המאפשרות לכל אחד להיחשף למדדים מובילים בלחיצת כפתור, מבין כל המדדים, ה S&P 500 הוא המבוקש ביותר ומאחוריו עומד מנגנון טכני מורכב ודינמי שלא כולם מכירים.
מה זה בעצם ETF ?
ETF זה ראשי תיבות של (Exchange Traded Fund) הוא מוצר השקעה הנסחר כמו מניה אך בשונה ממניה המייצגת חברה ספציפית התעודה מחזיקה סל עם כמה נכסים, כשה ETF מוגדר כעוקבS&P500 מטרתו היא לשקף את ביצועי המדד לא יותר, ולא פחות,
המשמעות: על קרן העוקבת אחר המדד להחזיק מניות במשקלים זהים (או כמעט זהים) למשקלן במדד המקורי, התעודות סל הבולטות הם ,SPY ,VOO IVV .
איזון המשקלים – הלב של המנגנון
ה-S&P 500 הוא מדד משוקלל-שווי שוק דהיינו המשקל לא מתחלק ל500 שזה 0.2 לחברה (יש מדד שעושה משקלים שווים לכל ה500) אלא חלוקה לפי גודל החברה, לכן: חברה גדולה כמו Apple או Microsoft תקבל משקל גבוה. חברה קטנה תקבל משקל זעום.
כאשר מניה במדד עולה או יורדת, המשקל הכולל משתנה וה-ETF חייבת להתאים את עצמה, התאמה זו נקראת Rebalancing (איזון)
דוגמה פשוטה: נניח שבתחילת היום משקל Apple במדד הוא 7% .לאחר עלייה חדה במניה, משקלה עולה ל-7.5%. כדי להתאים, מנהלי הקרן ימכרו מעט ממניית אפל ויקנו מניות של חברות אחרות כך שיחזרו לחלוקה המדויקת. פעולה זו מתבצעת לעיתים יומיומית, ולרוב בצורה אוטומטית ומחושבת.
פיזי או סינתטי – שני עולמות שונים
ETF פיזי – הקרן רוכשת ממש את מניות המדד, ומוכרת למשקיע תעודה על חלק מזערי מכלל המניות.
- יתרונות: שקיפות, פשטות, סיכון נמוך יותר.
- חסרונות: עלויות קנייה ומכירה של מנהל הקרן שמתבטא בדמי ניהול שתשלמו, מגבלות רגולטוריות מסוימות, סטיית תקן.
ETF סינתטי – הקרן אינה קונה בהכרח את המניות בפועל, אלא משתמשת בנגזרים ובחוזים (חוזי החלפה swaps) מול בנקים גדולים שמתחייבים לתת לה את תשואת המדד.
- יתרונות: עלויות נמוכות יותר, יותר דיוק בפערי עקיבה כי יש התחייבות מצד ג'.
- חסרונות: תלות בצד שלישי (הבנק), פחות שקיפות, לנעשה מאחורי הקלעים.
בישראל, חלק מהקרנות המקומיות משתמשות במנגנון סינתטי בשל מגבלות מסחר ומיסוי, בנוסף קרנות סל סינתטיות איריות יכולות להציע יתרונות מס על דיבידנדים למשקיעים ישראלים.
מה קורה כשהמדד משתנה?
ועדת S&P מעדכנת את הרכב המדד מעת לעת: יוצאת חברה אחת נכנסת אחרת. ברגע שהשינוי מוכרז, כל הקרנות העוקבות חייבות לבצע רכישות ומכירות בהתאם להרכב החדש. הדבר יוצר "מרוץ התאמה" אדיר, ובימים כאלו נפחי המסחר במניות הנכנסות מזנקים באופן משמעותי.
פערי עקיבה – ולאן נעלמות ה־0.1% בדרך
קרן שמחקה מדד לעולם אינה מצליחה להיות מדויקת ב-100%. תמיד יש:
- עמלות ניהול
- עלויות מסחר
- אי-דיוקים באיזון המשקלי
- השפעות של מסים
הפער (Tracking Error) הוא ההבדל בין ביצועי המדד לביצועי הקרן. בקרנות גדולות ומקצועיות הפער הזה זניח ונע בין 0.05%-0.2% בלבד בשנה.
למה זה משנה למשקיע?
משקיע שנכנס ל ETF על S&P 500 מקבל בפועל:
- פיזור רחב של מאות חברות
- התאמה כמעט מלאה לביצועי המדד
- חשיפה נוחה לשוק האמריקאי
- עלויות נמוכות יחסית
- נזילות גבוהה (קל לקנות וקל למכור)
לכן מוצרים אלה הפכו לאבן יסוד עבור משקיעים פרטיים ומוסדיים כאחד, וכן לרבים שבוחרים במסלול עוקב מדד בקרן פנסיה או קופת גמל, הגוף שמנהל את הפנסיה\השתלמות שלכם יבחר את אחד מהאפשרויות שהצגנו (יש גם מסחר באופציות על התעודת סל מפני המורכבות לא נעסוק באופציות) ומנהל הקרן יבצע עבורכם השקעה פסיבית על בסיס נתוני תשואת המדד שבחרתם.
לסיכום כמה נקודות:
- תעודת סל עוקבת s&p500 מנסה לחקות את תשואת המדד.
- איזון משקלי מתבצע באופן קבוע.
- קיימות שתי גישות עקיבה, קרנות פיזיות או סינטטיות.
- קיים פער עקיבה, אך הוא זניח לרוב.
- הכי חשוב, זה העלות שלכם (דמי ניהול) על המוצר ככל שיקר יותר הוא נוגס בתשואה שלכם.
* האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת מקצועית, ואין להסתמך עליו, בכל פעולה כדאי לפנות לאנשי מקצוע.





















ממש מוסיף והולך
ראשית תודה על הסדרה של המאמרים, כעת יש לי שאלה. איך ייתכן שבקרנות פנסיה ישראליות שעוקבות מדד S&P יש הבדלים באחוזי התשואה?
זה מורכב מכמה דברים, בקצרה – גובה הדמי ניהול מהפקדה נוגשים בקרן הבסיס, או שיטות העקיבה שמוזכרות לעיל.
בשנה האחרונה היה תשואה נמוכה יותר מהמדד גם בגלל שהs&p נסחר בדולרים ולפנסיה אתה מכניס שקלים וכשהדולר יורד זה נראה שהתשואה נמוכה כי זה יחסי לשקלים כשהדולר יעלה אז יהיה לך תשואה גדולה יותר מהמדד
מפורטת ומובנת – אחת המקיפות בתחום