בנק ישראל נגד חוק הגיוס: הסנקציות לא אפקטיביות והיעדים לא עומדים בדרישות

שעות אחרי פרסום חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה, שהביעה אמש (רביעי) התנגדות נחרצת לקידום חוק הגיוס במתכונתו הנוכחית, בנק ישראל מפרסם היום (חמישי) חוות דעת חריפה על טיוטת חוק הגיוס שהציג חבר הכנסת בועז ביסמוט בוועדת החוץ והביטחון, וקבע כי "החוק לוקה בחסר" ולא יביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס.

לפי הבנק, הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

9 מיליארד ש"ח חיסכון שנתי

על פי אומדן בנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) היא כ-38 אלף ₪. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים, והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון או קידום בעבודה.

לטענת הבנק, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4% תוצר).

במקרה שבו תעסוקת החרדים תגדל משמעותית בעקבות הגיוס, תוספת ההכנסה תגיע לאורך זמן עד 14 מיליארד ש"ח לשנה (0.7% תוצר שנתי).

ביקורת חריפה על החוק

בנק ישראל מצביע על שתי בעיות מרכזיות בטיוטת החוק:

1. יעדי גיוס נמוכים: יעד הגיוס לתקופה הראשונה (עד 30.6.2027) הוא 8,160 בחורים חרדים, אך במונחים שנתיים לאחר התחשבות באפשרות ש-10% מהיעד ימולאו על ידי שירות אזרחי-ביטחוני (יחידות סמך ביטחוניות של משרד רוה"מ, משטרה, שב"ס) מדובר בכ-4,900 איש בלבד. לעומת זאת, כבר מאז יולי 2024 התגייסו כ-3,000 צעירים חרדים, כך שיעדי החוק דורשים "גידול מוגבל מאוד בהיקף הגיוס, ובוודאי שלא עונים על צרכי הצבא לאלפי לוחמים נוספים".

רק החל מהשנה החמישית הרף המינימלי הוא 50% מהמחזור (כ-7,000 מתוך 14,000 בחורים).

2. תמריצים חלשים: הסנקציות המוגדרות בחוק הן "בעלות אפקטיביות נמוכה". לדוגמה, מניעת רישיון נהיגה ויציאה מהארץ עד גיל 23 הן "פעולות שהן בעלות זיקה נמוכה לחברה החרדית". ביטול זכאות למלגות סטודנטים ומניעת העדפה מתקנת בהעסקה במגזר הציבורי "לא רלוונטיות כיוון שבכל מקרה תלמידי ישיבות אינם רשאים לעבוד או ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה".

עלות נמוכה לגיוס חרדי

הבנק מדגיש כי העלות הכלכלית-משקית מגיוס צעיר חרדי לשירות חובה "נמוכה מאוד, מפני שבמרבית המקרים הגיוס אינו חלף השתתפות בשוק העבודה". בנוסף, הגיוס עצמו עשוי להגדיל את התמריץ של צעירים חרדים להצטרף לשוק העבודה בגיל צעיר.

גיוס צעיר חרדי ל-32 חודשי שירות אף יכול בממוצע להגיע לתועלת משקית-כלכלית מהוונת הנאמדת ב-22 אלף ₪ לחודש שירות בממוצע, אם כתוצאה ממנו היקף התעסוקה של הצעיר החרדי שהתגייס ישתווה לזה של יהודי לא-חרדי.

קריאה לתיקון החוק

בנק ישראל מסכם: "העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים".

הבנק קורא לתקן את נוסח החוק "באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים". לכך, לדברי הבנק, יש עלויות מקרו כלכליות משמעותיות שיבואו לידי ביטוי בהמשך הפגיעה בתפקוד שוק העבודה, אובדן הכנסה משקית ועלות תקציבית נרחבת.