ספרד מחריפה את העימות עם ישראל: איום משפטי על אתרי תיירות שמפרסמים לינה בהתנחלויות

היחסים המתוחים בין ישראל לספרד רושמים פרק נוסף: ממשלת ספרד פנתה בימים האחרונים לשבע פלטפורמות תיירות בין־לאומיות בדרישה להסיר פרסומי לינה הממוקמים בהתנחלויות ביהודה ושומרון, תוך איום מפורש בהשלכות משפטיות נגד חברות שלא ייענו לדרישה.

המהלך מקודם בידי המשרד לזכויות חברתיות וענייני צרכנות בממשלת ספרד, בראשות השר פבלו בוסטינדוי, ונשען על חקיקת חירום שאושרה במדינה לאחר פרוץ המלחמה. לפי הודעת המשרד, בבדיקה שערכו נמצאו 138 רישומי לינה המוצעים באזורים המוגדרים על ידי מדריד כ“שטחים פלסטיניים כבושים”, והם משווקים לצרכנים בספרד דרך פלטפורמות תיירות בין־לאומיות מובילות.

במכתבי ההתראה שנשלחו לחברות נכתב כי הצגת פרסומים אלה מהווה, לטענת ספרד, הפרה של החוק המקומי, וכי אי־הסרתם עלולה להוביל לפתיחת הליכים משפטיים. “מדובר בתוכן בלתי חוקי”, נמסר מהמשרד, “ועל החברות לנקוט צעדים מיידיים”.

לטענת הממשלה הספרדית, הדרישה מבוססת על צו חירום מלכותי שנועד, לדבריה, “לנקוט צעדים דחופים נגד רצח העם בעזה ולתמוך באוכלוסייה הפלסטינית”. במסגרת הצו נקבע כי פרסום מוצרים ושירותים שמקורם בהתנחלויות ישראליות ייחשב לאסור. לצורך כך פרסמה מדריד רשימה הכוללת מאות מיקודים של יישובים מעבר לקו הירוק.

בספרד מסבירים כי המהלך עולה בקנה אחד עם חוות דעת שפורסמה בקיץ האחרון בבית הדין הבין־לאומי לצדק, שלפיה מדינות מחויבות, לשיטתו, להימנע מקשרים מסחריים שעשויים “להנציח מצב בלתי חוקי”. במשרד הצרכנות הספרדי אף הגדיר את התיירות בהתנחלויות כתרומה ל“הסדרה בפועל של משטר בלתי חוקי”.

הצעד הנוכחי מצטרף לשורה של יוזמות אנטי־ישראליות באירופה. בחודשים האחרונים הוגשו תביעות דומות בצרפת, וארגונים כמו אמנסטי אינטרנשיונל מפעילים לחץ מתמשך על פלטפורמות תיירות להסיר רישומים מיהודה ושומרון וממזרח ירושלים. בדוחות שפרסמו נטען כי עצם פעילותן העסקית באזורים אלה מהווה “הפרת זכויות אדם”.

בישראל רואים במהלך הספרדי החרפה נוספת במדיניות העוינת שמובילה מדריד מאז פרוץ המלחמה, וטוענים כי מדובר בניסיון להטיל חרם כלכלי עקיף על אזרחים ישראלים – תוך שימוש בדין הבין־לאומי ככלי פוליטי. גורמים מדיניים בירושלים מדגישים כי ספרד מתעלמת מהעובדה שמעמדם של השטחים אמור להיקבע במשא ומתן מדיני, ולא באמצעות איומים משפטיים על חברות אזרחיות.

בשלב זה לא ברור כיצד יגיבו הפלטפורמות הבין־לאומיות לדרישה, אך אם יבחרו להיענות לה – המהלך עלול להשפיע משמעותית על ענף התיירות בהתנחלויות ולהעמיק עוד יותר את הקרע המדיני בין ישראל לספרד.