הם אומרים 'פן ירבה': בג"ץ דן בעתירה לשלילת תקציבים למוסדות החרדים

בית המשפט העליון קיים הבוקר (שני) דיון בעתירה של ארגון חדו"ש נגד משרד החינוך ומשרד האוצר בנושא תקצוב מוסדות חינוך חרדיים שלטענת העותרים אינם עומדים בדרישות לימודי הליבה. הדיון התקיים בהרכב השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ ורות רונן.

הפרקליטות: אין מתווה פיקוח אפקטיבי

נציגת הפרקליטות, עורכת הדין דניאל מארקס ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, טענה כי אין מתווה אכיפה ופיקוח אפקטיבי שמוודא את העמידה של הרשתות החרדיות בחובה לקיים לימודי ליבה. "הממשלה לא חולקת על כך שנדרש לגבש מתווה פיקוח על אותם מוסדות, אבל יש לנו מחלוקת מהותית מולם על טיב העבודה", אמרה.

מארקס הוסיפה כי "הממשלה רוצה להקים ועדת שרים לנושא הזה, אבל לשיטת הייעוץ המשפטי לממשלה הקמת ועדת שרים בנושא הזה היא לא הדרך – השאלה של אכיפת הדין היא לא שאלה של מדיניות הממשלה". עוד חשפה נציגת המדינה כי "גורמי המקצוע במשרד החינוך קיבלו הנחיה מהמנכ"ל לא להגיע לדיון".

נציגת הפרקליטות עו"ד דניאל מארקס, טענה בדיון כי רק 8% מבתי הספר של רשתות החרדיות עומדים בתקינה של ההכשרה של המורים, עוד טענה כי רק כשליש מהמורים יש להם בכלל הכשרה מתאימה ללימודי ליבה.

השופטת דפנה ברק ארז שאלה: זה נכון גם לגבי בתי הספר של הבנות? נציגת הפרקליטות השיבה שהיא צריכה לבדוק זאת. לשאלת השופט דוד מינץ, טענה עורכת הדין ששם עומד שיעור ההכשרות של המורים על כ-85%.

נציגת היועמ"שית הוסיפה ואמרה לשופטים כי לשיטתם אין כלל מקום לאבחנה בין לימודי ליבה של כלל בתי הספר הכלליים לבין התוכנית של לימודי ליבה בבתי הספר החרדיים. לטענתה זו גם עמדת הייעוץ המשפטי של משרד החינוך.

עו"ד דניאל מארקס, טענה עוד, כי עמדת הייעוץ המשפטי כיום היא, שאין מקום לאפשר תקצוב יחסי בהתאם לאחוזי לימודי הליבה. כלומר, עמדת הייעוץ המשפטי היא שבית ספר שנמצא בתוך מסגרות של רשתות החינוך החרדים כמו החינוך העצמאי ומעיין החינוך העצמאי, חייבים ללמד 100% לימודי ליבה.

לטענתה, במידה ונמצא שיש בית ספר שמלמד 90% לימודי ליבה, לא ניתן לתקצב אותו בשיעור של 90%, אלא הוא צריך לחזור להיות מוגדר כמו מוסד מוכש"ר (מוכר שאינו רשמי) ויתוקצב רק בשיעור של 75%. לדבריה, התקצוב היחסי מהווה פגיעה בעיקרון שוויון אל מול המוסדות הכלליים.

טענות העותרים: תקצוב יתר למאות מוסדות

העותרת שיוצגה על ידי עורכת הדין ד"ר יפעל סולל, טענה כי משרד החינוך מפעיל מערך פיקוח חלקי ולקוי שמאפשר למוסדות רבים לקבל תקצוב מלא גם כשהם אינם עומדים בדרישות. בין הליקויים: חישוב שגוי של היקף לימודי הליבה באמצעות "אשכולות" של מקצועות המאפשרים התחמקות מהוראת אנגלית ומדעים, העסקת מורים חסרי השכלה מתאימה, והימנעות מהשתתפות במבחני מיצ"ב.

נציגת חדו"ש טענה כי מוסדות רבים מדווחים על קיום לימודי ליבה אך אינם מעסיקים מורים מוסמכים למקצועות כמו אנגלית. היא חשפה כי בשנים האחרונות הפיקוח כלל תיאום מראש עם מנהלי המוסדות וללא בדיקה מהותית. "אפילו את הדוחות על הפיקוח אי אפשר למצוא", אמרה.

עמדת רשתות החינוך החרדיות

עורך הדין שייצג בדיון את רשת מעיין החינוך התורני (של ש"ס) טען כי בתי הספר של הרשת משתתפים במבחני מיצ"ב וכי בוצעו ביקורות רבות בשנת הלימודים האחרונה שהראו התאמה בין הדיווחים למציאות. עורך הדין הסביר כי יש קושי ממשי באיתור מורים לאנגלית, אך הרשת מקיימת מאמץ כן בנושא. "הורים חוששים שילדים שילמדו אנגלית לא יתקבלו לישיבות, אבל גם כך כולם משתתפים במבחנים", הסביר.

עורך הדין של ש"ס טען עוד כי הטיעון שאם המורים לא למדו במוסדות בהם למדו אנגלית, או שאינם מוכשרים לכך מקצועית, אינה טענה תקפה, שכן גם בבתי הספר הממלכתיים של הציבור הכללי קיים מחסור חמור במורים המוכשרים ללמד אנגלית. "האם מישהו חשב לשלול מהם תקציבים בהנחה שמורה שאינו מוסמך לכך לא יכול ללמד אנגלית"? תהה.

עורך הדין שייצג את מרכז החינוך העצמאי טען כי מתוך מאות מוסדות נבדקים, משרד החינוך מצא פערים רק בכ-8 מהם מתוך 277 בתי ספר. לדבריו, הרוב הגדול של מוסדות החינוך עומד בתנאים של לימודי הליבה, וישנה מוכנות להשתתף במבחני מיצ"ב בתנאי לתוכן מותאם למגזר.

השופטת דפנה ברק ארז, העירה במהלך הדיון, כי עיקר מה שמעניין אותה זה להבין את התמונה הכוללת, ופחות משנה לה מה קורה בכמה בתי ספר בודדים.

עורך הדין של החינוך העצמאי, הבהיר כי לאחר בדיקה של בתי ספר רבים, נמצאו רק שמונה בתי ספר שאינם עומדים באופן מלא במלוא האחוזים הנדרשים לעמידה ביעדי לימודי הליבה. גם בהם לא נמצא שלא לימדו כלל ליבה אלא רק לא עמדו בכל המחויבויות של המכסה הנדרשת. הוא הדגיש שרוב מוחלט של בתי הספר מלמדים ליבה באופן מלא ואין כל בסיס לשקול שלילת תקציב באופן רוחבי.

עוד טען עורך הדין של החינוך העצמאי, כי העובדה שהמדינה מפרה את הדין והחוק, ולא מאפשרת את הפעלת תכנית "אופק חדש" ללא שום סיבה שהוצגה למניעה. עורך הדין טען כי העובדה שאין את תוספת השעות של "אופק חדש", מעמידה את בתי הספר החרדיים בבעיה, כיוון שלימודי הליבה מצריכים הקדשת זמן רב על חשבון לימודי קודש. הוא קרא לבית המשפט להורות למדינה לאפשר את הפעלת התוכנית.

רקע: צו ביניים בשווי מיליארד שקלים

הדיון מתקיים לאחר שבג"ץ הוציא בשבוע שעבר צו ביניים בעתירה של סיעת יש עתיד, ולפיו לא יבוצעו העברות כספיות מכוח החלטת ועדת הכספים, של יותר ממיליארד שקלים לחינוך החרדי.

משרד החינוך לא שלח נציגים לדיון הבוקר. עורכי הדין שייצגו את המוסדות החרדים מתחו ביקורת על כך. ככל הנראה, הסיבה שמשרד החינוך לא שלח נציג רשמי לדיון, נובע מסירובה של היועמ"שית לאפשר להם ייצוג נפרד בדיון.

גורם הבקי בפרטים אומר כי כיוון שמשרד החינוך לא היה חלוק על עמדת הפרקליטות לקראת הדיון, אלא פשוט לא הציג כל מתווה לקראת הדיון. לפיכך, לא היה מקום לאפשר להם ייצוג נפרד, כיוון שאין מתווה שונה ונקודת מחלוקת בין הצדדים.

ממשרד החינוך נמסר: לא הייתה הסכמה בין המשרד לייעוץ המשפטי, והוגשה בקשה לייצוג נפרד. לא ניתנה למשרד האפשרות להציג את עמדתו בבית המשפט.