הכנסת צפויה להצביע היום (שני) בקריאה שנייה ושלישית על תיקון מהותי לחוק החוזים, שצפוי לשנות את אופן פרשנותם של חוזים עסקיים בישראל. לפי ההצעה, במקרה של מחלוקת בין הצדדים, חוזה עסקי יפורש מעתה על פי לשונו הכתובה בלבד – ולא לפי פרשנות רחבה הנשענת על כוונות, נסיבות חיצוניות או הערכות שיפוטיות.
התיקון קובע כלל יסוד חדש שלפיו לשון החוזה היא שמכריעה, למעט שני חריגים מצומצמים: מצב שבו פרשנות מילולית מובילה לתוצאה בלתי סבירה באופן קיצוני, או כאשר קיימת סתירה פנימית בין סעיפי החוזה שאינה ניתנת ליישוב על בסיס הטקסט בלבד.
לעומת זאת, בחוזים שאינם עסקיים – בהם חוזים אחידים וחוזי עבודה – יישמר המצב הקיים, והפרשנות תמשיך להיעשות לפי אומד דעת הצדדים, כפי שהוא משתמע הן מלשון ההסכם והן מנסיבות כריתתו, בהתאם לפסיקה הנהוגה בשנים האחרונות.
תומכי המהלך טוענים כי מדובר בצעד שמחזק ודאות משפטית, מצמצם התערבות שיפוטית ומעניק משקל מכריע למה שסוכם ונכתב בפועל בין צדדים מסחריים. מנגד, מבקרי ההצעה מזהירים מפני פגיעה בגמישות המשפטית וביכולת בתי המשפט להגיע לתוצאה צודקת במקרים מורכבים.
אם יאושר, התיקון צפוי להשפיע באופן נרחב על עולם העסקים, דיני החוזים וההתדיינות האזרחית בישראל.





















צריך להקים פלטפורמת AI אמינה פשוטה ונגישה, שתאפשר לשתי הצדדים לדעת על מה הם חותמים, מה היתרונות והחסרונות שיש לכל אחד וחסל.