בצל דרישת הסיעות החרדיות על קידום חוק הגיוס, ועל רקע החשש מפני אי העברתו והסדרת מעמדם של בני הישיבות, נשקלה האפשרות בסיעות החרדיות שלא לתמוך בתקציב אף לא בקריאה ראשונה.
אולם בתום התייעצויות ושיח בין הצדדים הובאו הדברים אל שולחנם של גדולי התורה ואלו הורו לחברי הכנת לתמוך בתקציב בקריאה ראשונה. בעקבות ההוראה, חברי הכנסת של ש"ס ודגל התורה הצביעו בעד החוק והעניקו לקואליציה את הרוב הדרוש לשם המשך קיומה.
עם זאת, חברי הכנסת גולדקנופף, טסלר ופרוש הצביעו נגד התקציב בהתאם להוראת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל על פיה הם פועלים.
מליאת הכנסת אישרה הלילה בקריאה ראשונה את הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו-2026. 62 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 55 שהתנגדו, והיא תועבר לדיון בוועדת הכספים.
בחוק שאושר כאמור בקריאה ראשונה, מוצע לקבוע כי תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2026 יעמוד על כ-811.74 מיליארד ₪, המורכב מתקציב רגיל בסך כ-580.75 מיליארד ₪ ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך כ-230.99 מיליארד ₪.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בהתאם לעקרונות שנקבעו בחוק-יסוד: משק המדינה ובחוק יסודות התקציב כאמור, נדרשת הממשלה להביא לאישור הכנסת הצעת חוק תקציב לכל שנת כספים. חוק התקציב קובע לממשלה את היקף הסכומים המרבי שהיא רשאית להוציא בשנת תקציב מסוימת, אם כהוצאה ואם כהוצאה המותנית בהכנסה, את היקף הסכומים המרביים שלגביהם היא רשאית להתחייב גם מעבר לשנת התקציב, וכן את מכסת תקני כוח האדם המרבית שהיא רשאית למלא.
תקציב המדינה משקף את סדרי העדיפויות המתוכננים של הממשלה, ומתייחס לצרכים שהיא רואה לנגד עיניה במועד גיבוש התקציב. התקציב מגובש מתוך ידיעה שצורכי המדינה משתנים, ומתוך הבנה שאין כוונה לשתק את יכולתה של הממשלה להמשיך לקבל החלטות ולקבוע מדיניות במהלך השנה – גם אם אלה משפיעים על התקציב".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "זהו תקציב של אחריות לאומית ושל מאבק נחוש ביוקר המחיה – עם רפורמת החלב, פתיחת הבנקאות לתחרות, הורדת מס הכנסה למעמד הביניים והשקעות משמעותיות בהייטק, ב-AI, בחינוך, בתשתיות, בבריאות וברווחה. התקציב מתרגם עוצמה כלכלית להקלה אמיתית בחיי היום-יום של אזרחי ישראל.
"זהו גם תקציב של ביטחון בחזית ובעורף באמצעות חיזוק הלוחמים, המילואימניקים והעורף האזרחי. תודה לראש הממשלה בנימין נתניהו, ליו"ר הקואליציה אופיר כץ ולכל שותפיי בקואליציה על ההובלה והאחריות. ממשיכים כעת לוועדות ולקריאה שנייה ושלישית עד ליישום מלא בשטח".
מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום: "השלמת אישור התקציב בקריאה שניה ושלישית בכנסת חיונית להמשך עבודת הממשלה למען הציבור ותתרום ליציבות הכלכלית של ישראל ולהמשך השגשוג הכלכלי. הטמענו בתקציב מענה לאתגרי הביטחון, לצד התחלה בתהליך הדרגתי של הקלה בנטל המס, וקידום מהלכים של חדשנות וטכנולוגיה מתקדמת. אנו מניעים תהליכים שיחזקו את כלכלת ישראל לשנים קדימה, וממשיכים במאבק נחוש בהון השחור ובהיערכות להזדמנויות כלכליות אזוריות משמעותיות".
אושר בקריאה ראשונה: תקרת הגירעון לשנת 2026 תעמוד על 3.9%
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 30), התשפ"ו-2026. 62 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 55 שהתנגדו, והיא תועבר לדיון בוועדת הכספים.
מוצע לעדכן את המסגרות הפיסקליות הקבועות בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, נוכח הגידול המבני בהוצאות המדינה שנוצר בעקבות מצב החירום והלחימה מאז אוקטובר 2023.
בתוך כך, מוצע להגדיל את תקרת הגירעון המותרת בשנת 2026 כך שתעמוד על 3.9% מהתוצר. עוד מוצע לקבוע כי תקרת הגירעון תפחת ב-0.5 נקודות אחוז בכל שנה משנות התוכנית התלת שנתית לשנים 2027 עד 2029 ביחס לשנה שקדמה לה.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "הלחימה הממושכת והעצימה הביאה לגידול מבני בהוצאות הממשלה בטווח הבינוני והארוך. עיקר הגידול הוא בהוצאות ביטחון וריבית, אך גם ההוצאה האזרחית גדלה, בין השאר עקב גידולים בהוצאות רווחה בשל קצבאות לנפגעי פעולות איבה, בהוצאות שיקום לאזורים גאוגרפיים שנפגעו בלחימה, בהוצאות מערך בריאות הנפש ועוד".
מספיק להיסחט בידי נתניהו, בלי לקבל שום תמורה!
לא להאמין שחלפה שנה מהתקציב הקודם ומההבטחות שנאמרו אז בעברית ובאנגלית.
פתי מאמין לכל דבר.