נכון לשעת כתיבת השורות דווח על מעצרם של ארבעה בני תורה בידי המשטרה הצבאית, בחלק מהמקרים מדובר אף במקרים חמורים יותר כאשר המשטרה "הכחולה" עצרה את הבחורים והעבירם לידי מ"צ, אסור לעבור על כך בשתיקה וחייבים למחות למרות שאין הרבה מה לעשות.
לצערי מסדרונות בתי הכלא הצבאיים מוכרים לי היטב מאין ספור ביקורים אצל בני תורה, אשר חלקם אף ייצגתי בעבר (בינתיים בלי לקחת פרוטה מאף ארגון – זה הסוד שמאפשר לתמרן ביניהם). בניגוד לרושם שנוצר – במקרים רבים השפיטה היא מהירה אצל המפקד ועוד לפני שעורך הדין מתעורר הבחור כבר נשפט לפרק זמן של עד שלושה שבועות.
התעוזה של גורמי האכיפה גוברת מיום ליום והחוצפה שלהם הפעם לעצור בתוככי בית שמש – אמנם בינתיים רק בעיר הוותיקה שהחרדים בה לא הרוב – מוכיחה כי ההסתה נושאת פירות וכי דמנו ודם ילדינו מותר כאיילות השדה.
רק אתמול שמעתי ראיון עם גדי אייזנקוט, האמת הערכתי אותו: רמטכ"ל ושר לשעבר בקבינט המלחמה ואב שכול בעצמו לקצין שנפל במלחמה האחרונה, אך כאשר רק התבקש להציג את מרכולתו הפוליטית פתח פה עלינו ועל תורתנו כאילו הוא אמור להתחרות על המשבצת של איווט המולדבי וכאילו אין כבר צרות במדינה מלבד כמה בחורי ישיבה. עם כזו הסתה שמחלחלת עד לאחרון השוטרים, אין פלא כי זו התוצאה.
נכון, באופן רשמי יש את פסק הדין של בג"ץ כביכול לימוד התורה הוא עוון המצדיק מעצר, אך למעשה כל משפטן יודע כי ישנם סעיפים רבים שהם בגדר "אות מתה", דברים שידוע שהם עבירה פלילית אך אינם נאכפים מסיבות כאלו ואחרות.
אם רשויות החוק לא מסוגלות להבין כי אין חובה לעמוד על קוצו של יוד בכל הקשור ללאקונה משפטית זמנית שהיא תוצאה של תאונה פוליטית, הרי שאי אפשר שהציבור החרדי יעבור על כך לסדר היום, לפחות מחאה צריכה להישמע ברמה, גם אם בפועל אין הרבה יותר מכך לעשות לצערנו.
על נציגנו להתריע איפה שצריך כי אסור שזה יקרה ואם זה יקרה אז המחיר הפוליטי והציבורי יהיה יקר, כל זמן שעדיין לא אסרו עלינו את הבחירות יש לנו השפעה ועלינו לנצלה כראוי.
ועד אז נמשיך כנראה לסבול ממעצרים חוזרים ונשנים ולהתפלל שיערה רוח ממרום להבין את אחינו התועים בינה שאין מדינה יהודית בלי תורה.





















לא אמרתם שזה לא "יפה נפש" להפגין???
האם אכן אין מה לעשות, או שמא אנחנו 'לא מעיזים' לעשות?? ואולי חסרה אצלנו 'אחדות' ובתחום זה נראה שיש הרבה מה לעשות, לצערנו…