בריטניה ניצבת בפני אחד ממשברי ההגירה החמורים בתולדותיה, כאשר הממשלה מקדמת שורת צעדים דרמטיים שנועדו להתמודד עם העומס הגובר על מערכת המקלט וההגירה.
על פי דיווח בעיתון "הטלגרף", שרת הפנים שבאנה מחמוד מובילה תוכנית חדשה שתאפשר גירוש מיידי של מבקשי מקלט שפנייתם נדחתה וכן של פושעים זרים – עוד לפני שיוכלו למצות את זכות הערעור שלהם. לפי ההצעה, המגורשים יוכלו להגיש ערעור רק לאחר שכבר עזבו את בריטניה.
המטרה המרכזית של המהלך היא לצמצם עומס חסר תקדים של יותר מ100 אלף ערעורים הממתינים להכרעה. במקביל, אלפי מבקשי מקלט ממשיכים לשהות בבתי מלון במימון המדינה, מצב שמטיל עלויות כבדות על התקציב הציבורי.
כדי ליישם את המדיניות, מתכוונת הממשלה להסתמך על חקיקה קיימת מתחילת שנות ה2000, המאפשרת טיפול מהיר בבקשות ממדינות המוגדרות "בטוחות". בין המדינות הללו נמנות הודו, ברזיל, ניגריה, קניה, גאנה, אלבניה ואוקראינה.
נתונים רשמיים מצביעים כי יותר מ14 אלף מבקשי מקלט שנדחו או פושעים זרים הגיעו בשנה האחרונה ממדינות אלו בלבד. במקרים שבהם הבקשה מוגדרת כחסרת בסיס, נשללת מהמבקשים הזכות לסיוע ממשלתי והם נדרשים לעזוב מרצון או לעמוד בפני גירוש כפוי.
המהלך מעורר מחלוקת חריפה בתוך המערכת הפוליטית הבריטית. גורמים באגף השמאלי של מפלגת הלייבור הביעו התנגדות וטענו כי מדובר בצעד הפוגע בערכים הבריטיים. מנגד, בממשלה מדגישים כי מדובר במדיניות הכרחית שנועדה להגן על הציבור ולהקל על משלמי המסים.
שר ביטחון הגבולות והמקלט, אלכס נוריס, הגן על התוכנית ואמר כי מדובר בגישה תקיפה אך הוגנת, תוך הדגשה כי אין הצדקה למימון ציבורי עבור בקשות מקלט שאינן מוצדקות.
מנגד, ארגוני זכויות אדם מזהירים כי המדיניות החדשה עלולה להוביל לפגיעה חמורה בזכויות מבקשי המקלט. לדבריהם, חלק ניכר מהערעורים מתקבלים בסופו של דבר, ולכן גירוש מוקדם עלול להחזיר אנשים למצבים מסוכנים.
לדברי מבקרים, הבעיה אינה רק בעומס המערכת אלא גם באיכות תהליך קבלת ההחלטות הראשוני, והם קוראים לממשלה להשקיע בשיפורו במקום להאיץ גירושים.
הוויכוח סביב התוכנית צפוי להחריף בימים הקרובים, כאשר הממשלה מנסה לאזן בין הצורך בשליטה בהגירה לבין מחויבויותיה הבינלאומיות בתחום זכויות האדם.
השרה שבאנה מחמוד רוצה לגרש בעיקר מהגרים לא מוסלמים.