במשך יותר מאלפיים שנים קראו בני ישראל את נוסח ההגדה בליל הסדר. קריאת ההגדה העוסקת בסיפור יציאת מצרים התקיימה בארצות שונות ובתנאים שונים לאורך השנים. ברוב השנים נאמרה ההגדה על ידי יהודים שנמצאו בגלות, בתנאים קשים ותחת גזירות שונות של הגויים שניסו להרע לעם ישראל בכל הצורות וצידוקים האפשריים.
בכתבה שלפניכם נסקור כמה מההגדות המרתקות מתוך אוסף ההגדות של ידידי דיוויד פנסטר, ששיתף אותנו בהגדות מיוחדות ובסיפורים המרתקים שמאחוריהן.
לפני שנפנה לעסוק בהגדות הייחודיות שהציג בפנינו, נתבונן לרגע בכלי הבא:

את הכלי הזה (רעדלר) רכש דיויד מיהודי שמכר חפצים שונים בשוק פשפשים, פרוטות בודדות שולמו תמורת הכלי שמגלם בחובו סיפור של מסירות נפש יהודית. לאחר תחקיר מקיף ושיחות עם מומחים, עלה כי מדובר בכלי ששימש את יהודי ברית המועצות לשם עשיית נקבים במצות, אותן אפו במסירות נפש רבה תחת השלטון הקומוניסטי.
יהודי ברית המועצות שניסו לשמור על קיום מצוות חג הפסח, התמודדו עם שאלות הלכתיות רבות שנדונו בספרי השו"ת. בין היתר עלתה שאלה האם ניתן בשעת הדחק לתת לקטן לשמור על החיטים מפני חימוץ בעת הטחינה? מה עושים כשאין מצות בכמות מספקת שלכל סועד יהיה כזית שלם? האם מותר לקנות חמץ בפסח באמצעות תווי הרכישה שחילק המשטר תוך הכללתו במכירת החמץ, או להמתין עד לאחר החג ותך סיכון שהמוכר יהיה יהודי והחמץ יהיה כזה ש"עבר עליו הפסח"? כיצד על יהודית לנהוג עם מצוות שריפת חמץ במדינה בה שריפת אוכל אסורה ונחשבת לחבלה ברכוש ממשלתי?
פותחין בגנאי
ההגדה שלפנינו כואבת מאוד. אבל חשוב להכיר אותה. מדובר בהגדה שנדפסה על ידי תנועת "השומר הצעיר" שקיבוצים רבים בארץ פעלו בהתאם לערכים החדשים שניסו להחדיר בנוער. בהגדה בוצע שיבוש יסודי ועמוק לכל סיפור יציאת מצרים, האמונה בבורא עולם נעקרה, ונראה שכל האמצעים היו כשרים בעיני הרשעים של דור מקימי המדינה במשימתם לעקור את האמונה הטהורה מלב הדור הצעיר בישראל.
בנוסח של ארבעת הקושיות הוחלפו שלוש שאלות. במקום הנוסח המקורי, עוסקות השאלות בשינוי שההורים סועדים יחד עם ילדיהם, בניגוד לשגרת היומיום בקיבוצים באותם ימים שהילדים חיים בנפרד בבית הילדים, במשך זמן הסעודה, ובעצם העיסוק ביציאת מצרים ולא בשיחות חולין.

בנוסח של "והיא שעמדה" הושמט אזכור שם שמיים. ובמקום לכתוב: "והקב"ה מצילנו מידם" נכתב: "ואנו ניצלים מידם". אלו רק דוגמאות ספורות מתוך נוסח שלם של הגדה שנועד בכוונת מכוון לעקור את האמונה מלב הצעירים הישראלים. מייסדי הקיבוצים באותם ימים הבינו שלבטל כליל את ליל הסדר עשוי לעורר התנגדות מצד חלק מהאנשים, ולכן החליטו לבצע "ליל סדר אלטרנטיבי" תוך שיבוש ציני של התוכן הקדוש שלו.
עשרות שנים אחרי, בקיבוצים רבים החלו לבצבץ ניצוץ של אמונה. בחלקם הוקמו בתי כנסת, וחלק מחברי הקיבוצים שהיו סמל של ניתוק וריחוק מהיהדות החלו להתקרב אט אט למסורת אבות.


ליל סדר – בחזית במלחמת העולם השנייה
הגדה של פסח נוספת הייתה שייכת לחייל יהודי בצבא הוד מלכותו הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה. מדובר בסידור תפילה מיוחד שהדפיס הצבא הבריטי לחייליו היהודים בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
נוסח הסידור, כך מצוין בהקדמה נקבע על ידי הרב הראשי לאנגליה באותם הימים, נוסח התפילות הוא מקוצר ביותר לכל אורך מעגל השנה.
ניתן לשים לב שבנוסח ההגדה המופיע בסידור אין כלל את ברכת "בורא פרי הגפן", אין אזכור למצוות 4 כוסות, הסיבה ברורה, חייל בצבא אינו מורשה לשתות יין בעת שירותו. גם מצה ומרור לא בטוח שיהיו לפני החייל המשרת בצבא הבריטי, לכן רק בסיום נוסח ההגדה המתומצת (6 עמודים בסה"כ) נכתב: במידה ויש לך מצה ומרור, הוסף את הברכות הבאות.



אגדת אקורדיון
שתי הגדות באוסף מודפסות בצורה ששמה את נוחות השימוש בהן בשולחן עמוס אורחים בראש סדר העדיפויות. הן מודפסות משני צדי הדף המקופל בצורת אקורדיון, כאשר בצד אחד מופיע הנוסח מתחילת ההגדה ועד 'שולחן עורך', ובצד השני המשך הנוסח עד הלל נרצה.





סיפורי הפלאות
בהגדה נוספת אנו נחשפים לפירוש ביידיש ותוספת של סיפורי יציאת מצרים בלשון מדוברת. מדובר בהגדה שנדפסה כנראה בתחילת המאה ה-20.



הגדה של שד"ר
הגדה נוספת נדפסה בשנת תרפ"ח (לפני 98 שנים)
היא נדפסה על ידי גמילות חסדים "עזרת ירושלים", היא שימשה את אחד השד"רים של מוסדות התורה בירושלים שנשלח לאסוף כספים עבור עולם התורה בארץ ישראל במדינות דרום אפריקה באותם הימים.
עיון בתוך ההגדה מראה כיצד סימן לעצמו קטעים, הדגיש הלכות ותכנן את סדר ניהול לי הסדר עם משפחתו הרחק בניכר.



לסיום, שני תמונות חריגות הקשורות לפסח ומסמלות יותר מכל את החיבור של עם ישראל לאמונה גם כשהניצוץ היהודי נאבק על חייו ולמרות הקושי מסרב להיכנע.
בתמונה הראשונה נראית מלאכת רקמה לכיסוי המצות לליל הסדר, סביב המפית נרקמו המילים: "בחודש הראשון בארבעה עשר יום לחודש בין הערבים פתח לה'". הטעות מוכיחה כי הרקמה לא נעשתה על ידי אדם בן תורה גדול, ודווקא בשל כך מוכיחה את החיבור המיוחד של כל יהודי למצוות החג.

בתמונה השנייה נראית מצבה של קבר יהודי בנמיביה, שירד מהדרך ונישא רח"ל לגויה. הוא עצמו ניתק עצמו מכל זיק ליהדות לכל אורך חייו ורבים באזור כלל לא ידעו שהוא יהודי. אולם הגויה איתו חי הבינה בדעתה שחשוב שהעולם והדורות הבאים ידעו שבקבר זה נקבר יהודי ולא גוי נוצרי למרות שהוא ממוקם בתוך בית קברות של גויים.
היא חיפשה כיתוב מתאים לשים על המצבה שיעיד על יהדותו של הנפטר, וככל הנראה מה שמצאה בבית באותיות עבריות היתה עטיפה של מוצר עליו נכתב "כשר לפסח", היא מיהרה אל מכין המצבות וביקשה לחרות את המילים על המצבה. הסתת שלא הבין במה מדובר בדיוק, חרת את המילים הפוך.
הנפטר כשר לפסח



***
לתגובות והערות לעורך הכתבה ניתן לפנות למייל: [email protected]





















אפשר עוד תמונה של המצבה?