היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה הבוקר (חמישי) לבג"ץ את עמדתה הנחרצת התומכת בעמדת העותרים נגד הממשלה, וקראה לפסול את מינויו של אלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד. זו הפעם השנייה בהליך שבה נוקטת היועמ"שית עמדה נגד המינוי – והפעם, לאחר שהוועדה למינוי בכירים אישרה אותו בשנית, לאחר שבג"ץ הורה לה לשוב ולבחון את הסוגיה (לשמוע את עדות אלמקייס ותא"ל ג').
הרקע: ועדה, בג"ץ, ועדה מחדש
בשלב הראשון של ההליך, לאחר שהוועדה למינוי בכירים אישרה את גופמן, הציגה היועמ"שית עמדה נגד המינוי. בג"ץ החליט להחזיר את הדיון לוועדה, בנימוק שנפל פגם בהליך הבדיקה: הוועדה לא זימנה לעדות את רח"ט הפעלה באמ"ן, תא"ל ג', ואת הבלוגר אורי אלמקייס, שהופעל על ידי קצין באוגדה עליה פיקד בעבר רומן גופמן. לאחר שהוועדה קיימה דיונים משלימים וחזרה ואישרה את המינוי, הגישה היועמ"שית הבוקר את עמדתה המעודכנת – שהוגשה באיחור, לאחר שהמועד האחרון להגשה היה אמש בלילה.
הטענה המרכזית: גופמן הסתיר מידע קריטי
לב עמדת היועמ"שית נסב סביב התנהלותו של גופמן בחקירה ביטחונית-פלילית שנוהלה בשנת 2022. על פי החומרים שנאספו, גופמן, בהיותו מפקד אוגדה 210, אישר לגורמי האוגדה לפעול מול אזרחים ישראלים המפעילים פלטפורמות ברשת, לצרכי השפעה על האויב – תוך עקיפת הגורמים המוסמכים באמ"ן לביצוע מבצעי הפעלה.
לטענתה, אישר גופמן את הקשר עם הבלוגר אלמקייס, שהפעיל ערוץ טלגרם. כאשר נחקר בחקירה ביטחונית, ונשאל במפורש האם ידוע לו על קשר כלשהו, ישיר או עקיף, עם ערוץ טלגרם ישראלי בתחום האקטואליה-הביטחונית – נמנע, לפי עמדת היועמ"שית, מלמסור את המידע שהיה בידו. זאת אף שהקשר עם אלמקייס החל כארבעה חודשים קודם לכן, באישורו המפורש.
"גופמן נשאל על קשר, במישרין או בעקיפין, עם ערוץ טלגרם ונמנע לטענתה מלמסור את האמת – וזאת גם לאחר מעצרו של מפעיל ערוץ הטלגרם", כתבה בהרב-מיארה. "הימנעותו מלמסור את הידוע לו, בהקשר הרגיש ביותר של חקירה פלילית ביטחונית, הובילה לפגיעה בחקר האמת ולפגיעה קשה בזכויותיו של אלמקייס".
לפי העמדה של היועמ"שית, ההסתרה הובילה לכך שמחב"ם (-מחלקת ביטחון מידע) מסר ב-21 במאי 2022 מכתב לפיו לא נמצאה כל עדות לפנייה לערוצי הטלגרם הרלוונטיים לחקירה – מסמך שהתגלה לאחר מכן כשגוי. בהרב-מיארה טוענת כי אלמלא גילוי הקשר בין אלמקייס לאנשי האוגדה, הפרקליטות לא הייתה חוזרת בה מכתב האישום נגדו כשנה וחצי מאוחר יותר.
תקיפה חריפה של הוועדה
היועמ"שית לא הסתפקה בביקורת על גופמן, ותקפה ישירות את חוות דעת רוב הוועדה למינוי בכירים. "חוות דעת הרוב מתאפיינת במגמתיות שתכליתה להקטין את חלקו של גופמן ולנקות אותו מאחריות", כתבה. "מקריאת הפרוטוקולים קשה להשתחרר מהרושם שחלק מחברי הרוב גמרו בדעתם להכשיר את המינוי – ויהי מה. כתוצאה מכך הם התעלמו מנתונים וממידע שאינם תומכים בתזה שלהם".
היועמ"שית ציינה כי דווקא עמדת יושב-ראש הוועדה, נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, תומכת בעמדתה: גרוניס קבע בחוות דעתו כי "האוגדה וספציפית תא"ל גופמן, שנשאלו שאלה קונקרטית, לא השיבו תשובה מדויקת – וזה תיאור עדין. ברור ופשוט שמדובר בפגם משמעותי מבחינת טוהר המידות". עמדת הרוב, לפי היועמ"שית, אינה עולה בקנה אחד עם ממצאים עובדתיים הנובעים מהתשתית הראייתית, ובכלל זה מסמכים שנכתבו בזמן אמת – "חזקים יותר מהזיכרון האנושי", כלשון חברת הוועדה פרופ' איינהורן.
הסעד המבוקש
היועמ"שית ביקשה מבג"ץ להוציא צו על תנאי בעתירות, ובהמשך לכך להורות על ביטול החלטת ראש הממשלה למנות את גופמן לתפקיד ראש המוסד.




















