אחרי הישיבה באופוזיציה: כך הימין הקצין את דעותיו בשנה האחרונה / אבי מוסקוב

בניגוד מוחלט למהפך ולדרמה בפריימריז בליכוד לפני כשבועיים והתוצאות המפתיעות, השבוע התקיימו פריימריז די משעממים במפלגות הציונות הדתית ומרץ, כאשר התוצאות היו ידועות מראש ולא חל שום שינוי משמעותי ברשימה כמו גם בהנהגת המפלגה. מלבד קרבות בוץ מכוערים בין זהבה גלאון ואיש השמאל הקיצוני יאיר גולן, כשהשניים ניסו להוכיח מי יותר שמאלן ומי מצליח להרגיז יותר את מפלגות הימין, ההתמודדות על ראשות מרץ לא באמת הייתה התמודדות אמיתית. ברור היה שגלאון תוביל בפער על האלוף במיל' גולן.

למרות שגולן ידע כי מצבו עגום בסקרי עומק שנעשו ימים לפני הפריימריז, הוא ניסה בכל דרך להגיע ללבות אנשי השמאל. הגדיל לעשות כאשר קרא לצה"ל "צבא כיבוש". מסתבר שגם לשמאל הקיצוני יש איפוא גבולות וקווים אדומים. אי לכך, גולן נחל כישלון די צורב כאשר הגיע למקום לא גבוה ברשימה, שלא לומר, לא ריאלי.

הקרב האמיתי מתרחש בימים האחרונים בגוש הימין. משחקי אגו מסכנים את כלל הגוש והניצחון בבחירות נתון בסימן שאלה גדול בעקבות מלחמות כוח וכבוד בין סמוטריץ לבן גביר. סמוטריץ, ככל הנראה טרם הפנים כי מה שהיה הוא לא מה שיהיה. אם עד כה הוא היה השליט ונותן הטון הכמעט בלעדי בקרב ציבור הדת"ל, כיום הכוכב העולה החדש, איתמר בן גביר, גונב לו את ההצגה 'ביג טיים'.

רוב אנשי הימין המוגדרים בתקשורת כ'ימין קיצוני', מאסו בסמוטריץ, שמשעמם אותם אל מול הופעות והתנגחויות מרהיבות של בן גביר. סמוטריץ מצטייר כפחות אידיאליסט מבן גביר, כמי שביום מן הימים יהיה מוכן להתפשר על ערכים ימניים. הדבר בא לידי ביטוי בסקרים שפורסמו בימים האחרונים, לפיהם, יתכן וסמוטריץ ואינו עובר את אחוז החסימה ואילו בן גביר נוסק באופן דרסטי כלפי מעלה ומיצב את עצמו כאחת המפלגות הגדלות בכנסת. דבר שהיה נראה כתרחיש הזוי ומופרך רק לפני כשנה כאשר לא עבר את אחוז החסימה פעם אחרי פעם.

לפי הסקרים האחרונים, לא מובן כלל מאין בא האומץ וגסות הרוח לסמוטריץ שלא להסכים לשוויון ברשימה. בן גביר גובר עליו בפער משמעותי בכל סקר. התמיהה הגדולה יותר היא על בן גביר, שאינו טירון במערכת הפוליטית, מדוע הוא מאפשר, לפי הצעתו לסמוטריץ, שיוון בהנהגה וברשימה. אף מפלגה בכנסת לא הייתה מאפשרת מהלך שיווני כזה בזמן שאחת מהמפלגות גדולה מהשנייה ביותר מפי שניים.

כנראה שבכל זאת בן גביר, שועל פוליטי ממולח, יודע כי אין לסמוך על הסקרים, בפרט כשמדובר חודשיים לפני הבחירות. בן גביר זוכר היטב מה קרה למפלגת זהות של משה פייגלין כאשר כמה ימים לפני הבחירות כל הסקרים הצביעו על כך שהוא הבטחת הבחירות ויקבל שמונה מנדטים. במבחן המציאות פייגלין התרסק ולא עבר את אחוז החסימה. דבר זה הוא תרחיש האימה של בן גביר, שסוף סוף הצליח להיכנס לכנסת אחרי אינספור ניסיונות כושלים.

אין ספק שהציבור הימני בתקופה האחרונה הקצין מעט בדעותיו כפי שמוכח בסקרים האחרונים שנותנים לבן גביר מספר רב של מנדטים. זה קורה כנראה מכמה סיבות כשהעיקרית – הימין נמצא בטראומה מעריקתם המפוארת של בנט ושקד לזרועות השמאל. מעשה המוכיח כי גם אנשים שנתפסו כאנשי ימין מובהקים ואידאולוגים, בסוף כשמדובר על תפקיד ובפרט תפקיד רם ונישא כמו ראשות הממשלה, האידיאולוגיה לא שווה מאומה ונזרקת לאחר כבוד לפח האשפה ההיסטורי.

סיבה נוספת להקצנה כנראה קשורה לעניין פנימי בנפש האדם. כשאדם נמצא בוויכוח ומריבה תמידית עם מישהו, דעותיו מקצינות עוד יותר מכפי שהיו בתחילת הוויכוח. זאת דרכו לבסס ולחזק את עמדתו על ידי הקצנת דעותיו הראשוניות, כך ודאי לא ייפול בסוף ויסכים עם עמדתו של הצד השני. השמאל נמצא כעת בשלטון והצד הימני נמצא איתו במחלוקת תמידית ובמריבות אין קץ ואשר על כן הדעות מקצינות יותר מכפי שהיו. זאת הסיבה, בין היתר, שבן גביר נוסק אל על.