מי שיישאר בבית – יישאר בלי בית / עו"ד נתן רוזנבלט על הבחירות הכלכליות

בעוד שבוע נעמוד כולנו מאחורי הפרגוד ונצביע עבור מפלגה שומרת מצוות, איש על מחנהו ואיש על דגלו.

כולנו? לא ממש, ישנם רבים שמתכננים לא להצביע, ולא מסיבות אידיאולוגיות (עליהם הכתוב אומר נהרא נהרא ופשטיה) אלא מתוך כעס על הנציגים החרדים שלא עשו די עבור פתרון בעיית הבעיות של הציבור החרדי – מצוקת הדיור.

אכן, נעשו שגיאות, והיו דברים שהשגיאה היא שהם לא נעשו. אין ספק שיכלו נציגינו להתאמץ יותר ולהגיע לתוצאות טובות יותר, במה זו היא היחידה כמעט, בה נשמעו בזמן אמת התראות מפני מהלכים שגויים של שלוחי דרבנן ושלוחי דידן, כך שלכעס הזה יש בהחלט מקום בלב אנשים בגילי, מחתני ילדים, קל וחומר בלב הצעירים עצמם, שתקועים מול קיר מחירים מחליק שהולך וגובה מרגע לרגע ואין מושיע.

אמנם, כל עיתוני המפלגות השונות מבשרים כי הח"כים יפשילו שרוולים בעניין הדיור, כולל תכניות והבטחות, שאם רק רבע מהן היה ממומש עד כה מצבנו היה טוב יותר. לא חיפשתי סוג של התנצלות על מה שהיה, ידעתי שהסיכוי שפוליטיקאי יתנצל זהה לסיכוי שהוא יקים הבטחות בחירות.

אך למרות זאת, וכאן אני פונה למוח והלב של כל אחד מאיתנו: זכות ההצבעה אינה משהו שאנחנו יכולים לוותר עליו, קודם כל, בגלל חילולי שמיים שיתחללו (מה שעוד נותר) אם לא תועבר ממשלת הזדון, וקיים חשש להכרזת גיוס (גם אם לא תתקיים כמובן) של רבבות בני ישיבות ועצירת התקציבים (רק הבוקר (א) הצהיר ראש ממשלת המעבר-על-הדת כי לאחר הבחירות לא יתקצב את מוסדות החינוך שלא ילמדו ליבה. כלומר, כל אחד מאיתנו ישלם שכר לימוד של עוד כמה אלפים טובים כל חודש. אגב, להצהרות של הפוליטיקאים מהסוג שלו ושל האיווט אני דווקא כן נוטה להאמין. הם דווקא הוכיחו את כוחם בגזירות כלכליות המשפיעות על הכיס של כל אחד מאיתנו יום יום).

אלא שגם בעבור הדיור אנחנו חייבים להצביע. כמה שיש לנו טענות על אי עשייה או עשיית טעויות, אין ספק כי היעדר כח בידי הח"כים החרדים, תהפוך את המצב לנורא הרבה יותר.

דוגמא? בבקשה: השבוע יצאה לדרך הגרלה על כמה אלפי דירות. כמו בפעמים האחרונות, נראה כי מישהו תכנן היטיב את הכל באופן כזה, שחרדים אינם יכולים להקים קהילה בשום מקום כמעט, ועקב כך מתקשים להירשם בשום פרויקט (טוב, עמנואל, מאתיים דירות. שכויח).

במה דברים אמורים? כמחצית מהדירות בפרויקט זה מיועדות ל"בני מקום" כלומר, אנשים שבשלב כלשהו בחייהם התגוררו כמה שנים בנוף הגליל. אז יש לנו כאן פרויקט נפלא עם כ-700 דירות, אבל למעשה זה רק 350 כי על היתר יש עדיפות לבני מקום, שכידוע אינם חרדים ב-99.9% מהמקרים. עם 350 אתה יכול להקים קהילה לתפארת, אך אם תיקח בחשבון כמאתיים זוכים שאינם חרדים (מטבע הדברים) הרי שנותרת עם 150 בלבד, זה כבר קשה הרבה יותר..

בהגרלה הקודמת עתרתי לבג"ץ כנגד המדיניות המעוותת הזו. עד כמה מעוותת? ברגע כתיבת שורות אלו, ישנם כ-1200 נרשמים "רגילים" ועוד כ-180 נרשמים בני מקום. כלומר: הסיכוי של אדם רגיל לזכות בדירה הינו 1/7 שזה במקום גבוה יחסית לערים במרכז הארץ, אך נראה בלתי ניתן להשגה בהשוואה לבן מקום, אשר סיכוייו מאה אחוז (!). התרעתי בפני בג"ץ על אפליה פסולה על בסיס מקום מגורים, שהיא אחת האפליות האסורות.

בג"ץ כמובן דחה את העתירה עקב עניינים טכניים (טענו שהעתירה הוגשה בטרם מוצו שאר ההליכים, כאילו הייתה לי אפשרות למצות הליכים תוך כדי שבועיים של ההגרלה), למרות שהוסיף הערה שעקרונית יש מקום לדיון בעניין, כלומר אם היא תוגש שוב יש סיכוי טוב לזכייה.

מקרה כזה, מלבד שהוא מוכיח עד כמה אנחנו חשובים לבג"ץ, אשר מסולף מראש נגד כל דבר שיש לו קשר, גם אם רחוק ועקיף, לחרדים, הוא מוכיח עד כמה אנחנו חשובים במסדרונות משרדי הממשלה ועד כמה מעניין אותם לפתור את מצוקת הדיור שלנו.

דברים כאלו בדיוק יכולים חברי הכנסת שלנו למנוע. במקרה רגיל הייתי יכול להרים טלפון לח"כ חרדי כלשהו, ויש סיכוי טוב שמילה אחת שלו הייתה פותרת את הבעיה במקום. יתירה מזו: רוב הסיכויים שהוא אפילו לה היה צ ר י ך לפנות לפקידים. הם לבד היו מבינים שצריכים לחשב את החרדים מראש בפתרונות הדיור מה שכמובן לא קורה כאשר אנחנו בחוץ.

כך שאין כל הצדקה להתחמק מהחובה הקדושה, ולו לצורך מצוקת הדיור שזה אידישקייט צרוף. וכל מי שאין לו בעיה אידיאולוגית עם ההצבעה והוא אינו מצביע, מזיק לעצמו, לילדיו, ולכולנו.

ועד אז? אנחנו כמובן לא נמתין, נירשם כולנו בנוף הגליל (בכל הפרויקטים) כי מדובר בפרויקט נפלא, אשר גם אם חלילה לא נוכל לממש את חזון העיר החרדית בין נוף הגליל לריינה, עדיין מדובר (אם יירשמו די אברכים) בקהילה מכובדת מאוד של מאות אברכים, אשר תצטרף לקהילה החדשה במרכז העיר (מרחק קצר לאזור) ולקהילות ה"וותיקות" בהר יונה, שעל נפלאותיו אין צורך להכביר מילים .