זה היה עימות מעניין, יש שיאמרו משעשע ויש שיאמרו מזעזע.
"יש שני חוקים רלוונטיים המגדירים 'מיהו יהודי': חוק השבות, האומר ש'יהודי הוא מי שנולד לאמא יהודייה או שנתגייר כהלכה'" אמרה חה"כ החדשה מהליכוד טלי גוטליב, בדיון לרגל יום העלייה בכנסת.
חה"כ קריב התפרץ: "לא נכון. לא כתוב 'כהלכה'".
– סליחה, 'כהלכתו', 'כהלכתו'.
– פשוט לא נכון. לא כתוב 'כהלכתו', מה לעשות?!..
– חברים, אם חוק האזרחות, המזניח את האפשרות לחפצים בחוק, ואנחנו במדינה דמוקרטית ויהודית וזכותה של המדינה לקבוע מי יבוא בשעריה.. יהדות זה גם דת לפני הכל…
ב-10 במרץ 1958 (תשי"ח) פרסם שר הפנים דאז, ישראל בר-יהודה, הנחיות לפקידים העוסקים בענייני רישום הלאום במרשם האוכלוסין, לפיהן "כל אדם המצהיר בתום לב שהוא יהודי – יש לרשום אותו כיהודי. ואין לדרוש ממנו כל הוכחות אחרות". הנחיות אלו היו המדיניות שהונהגה בפועל מאז קום המדינה, ואשר מכוחה נרשמו כיהודים גם עולים שלפי ההלכה לא היו יהודים. פרסום ההנחיות על ידי השר הביא למיסוד הנוהג הקיים, ולהענקת תוקף פורמלי לתפיסה החילונית והתעלמות מעמדות הציבור הדתי והחרדי.
לאחר תקופה, ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, החליט לאחר דיון, לפנות לחמישים אישים שהחשיב ל"חכמי ישראל", בבקשה שיחוו דעתם בשאלה מהו קנה המידה שעל-פיו יש לנהוג בעניין רישום הפרטים "דת" ו"לאום". עם הקבוצה נמנו אנשי רוח דתיים וחילונים מישראל ומהתפוצות, והרכבה שיקף את חשיבותה של הסוגייה לכל היהודים באשר הם.
ההחלטה התקבלה לבסוף ע"י 50 החברים (ברוב של 38), אשר יהודי, מוגדר ע"פ הדת האורתודוקסית. לאחר סערה סביב עתירה לבג"ץ של בנימין שליט, הכנסת נדרשה לקבוע מחדש מיהו יהודי, או אז, שר המשפטים, מחק הוא את המילה "כהלכה" וכך הוגש החוק להצבעה.
בפורים תש"ל, ימים מספר לאחר שנחקק החוק בכנסת, התייחס לכך הרבי מליובאוויטש, בפומבי לראשונה, ותקף את החוק באריכות רבה. הרבי הסביר באריכות את האבסורד שבחוק, את הסכנות שבו והשיב לטענותיהם של מצדדי החוק.
הרבי מליובאוויטש, יחד עם אישים נוספים בציבור החרדי והדתי, החל בהשתדלות אצל חברי כנסת, וכתב שהסיבה העיקרית שהחוק לא מתוקן זה מסיבות פוליטיות, הרבי הביא טיעון ש"יהודי" זה מושג הלכתי ולכן צריך לפסוק ע"פ ההלכה "מיהו יהודי", ולא לתת לכנסת ולבג"ץ להכריע בנושא, מה גם שכבר הוכרע במשאל שעשה בן גוריון שגיור נעשה ע"י ההלכה בלבד ועד לתביעתו של שליט היה ברור לכולם מה הוא גיור, והעניין עולה מחדש רק בגלל סיבות פוליטיות.
בחשוון תשמ"ד החלה החתמה של "עצומת המיליון" אותה יזם הועד למען שלימות העם עליה חתמו כמיליון מתושבי ישראל על מנת ליצר לחץ על ראש הממשלה יצחק שמיר לתקן את החוק. הבעיה גדלה כאשר אל חוק 'מיהו יהודי' נוספו נספחים כמו 'חוק הנכד' המאפשר לבנו או נכדו של יהודי (גם מאב), להירשם כיהודי ולקבל את סל הקליטה והשהות בארץ (זאת בנוסף לבן זוג, בן של בן הזוג ונכד), הדבר כמובן גרם לעלייה גדולה מאוד של גויים לישראל ולהתבוללות רבה.
ב-2019, 'ידיעות אחרונות' פרסמו נתון אשר 86% מהעולים לישראל אינם יהודים (אם כי הנתון שנוי במחלוקת). לעומת זאת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסם כי ב-2018 מספר העולים לישראל עמד על כ-32,600 מתוכם רק 1,260 יהודים ע"פ היהדות. ב-06.12.21, חה"כ בן גביר השתתף בכנס סיעת הליכוד ע"מ לעורר על תיקון הנושא, בכך למעשה בן גביר היה מן הבודדים בהיסטוריה(!) מחברי הכנסת מהימין אשר פעל לטובת תיקון החוק, אליו הצטרף לאחרונה סמוטריץ' וסיעתו.
מסתבר שחברי הכנסת החרדים, מונחים יותר ב'הורדת המיסוי על השתייה המתוקה' ופחות בנושאים "זניחים" כמו תיקון חוק 'מיהו יהודי' ו'חוק השבות', זה מחזק יותר את הטענה כי כל מה שאינו נראה לחברי הכנסת החרדים כנוגע ישירות למגזר החרדי בקהילותיהם, פשוט לא מעניין אותם.
גם טלי גוטליב, כמו שאר חברי סיעתה, יודעת לצטט במדויק את דף המסרים של הליכוד, אך בנושאים מהותיים כמו חוק השבות, אין לה ידע מינימלי.
נתניהו כבר ענה בראיון לאתר אמריקאי, בתשובה לשאלה האם יבטל את חוק הנכד ש'ישראל לא תתנהג ע"פ חוקי התנ"ך".
אולי בממשלה אוהדת יהדות כזאת, הגיע הזמן סוף-סוף שינצלו את ההזדמנות, לתקן ולעסוק בדברים החשובים באמת.
לתגובות:
כל מי שחשוב לו/ה עתיד המדינה היהודית, חייב לפעול בכל כוחו לשינוי החוק. יישר כח על הכתבה החשובה.