לפיד התגאה בשיא העליה להר הבית – ואז עבר לאופוזיציה והחל לתקוף / טור

נתחיל מהסוף: העלייה להר הבית אסורה לדעת הרבנים הראשיים לישראל ומועצת הרבנות לדורותיהם. אתמול הראשונים לציון הגרש"מ עמאר והגר"י יוסף חידדו את העניין והביעו מחאה נמרצת על העלייה של השר בן גביר אל הר הבית.

ועכשיו אל מה שהתרחש היום באופוזיציה. טוב, אין צורך לספר לכם מה תפקידה של האופוזיציה במדינה דמוקרטית, כבר כתבנו כאן שהתפקיד שלהם הוא להפיל את הממשלה, אבל במאבק מול השר לביטחון לאומי המיועד (כיום בן גביר הוא עדיין השר לביטחון פנים), באופוזיציה חרגו מכל גבול אפשרי.

רק לפני שבוע, בעת השבעת הממשלה במליאת הכנסת, עמד אז ראש ממשלת המעבר היוצא, יאיר לפיד על דוכן הנואמים ופרט את הישגי ממשלתו. בזה אחר זה הוא הציג הישגים ועוד הישגים, שוכח להעניק קרדיט להרצוג, לנתניהו ולאחרים, אבל למי אכפת. העיקר שיש הישגים.

אחד מהדברים שבהם התגאה לפיד, הוא שבירת השיאים של יהודים שביקרו בהר הבית בשנה האחרונה. את לפיד כמובן לא מעניינת ההלכה, אותו מעניין רק האינטרס באותה השעה. "שמרנו על הסטטוס-קוו בהר הבית" סיפר והתגאה, "אבל מספר שיא של יהודים עלו לבקר בהר בשנה האחרונה".

לפיד צודק. כמעט מידי יומיים, יום כן – יום לא – היום כן, התגאו במנהלת הר הבית על שיא שנשבר שוב ושוב, התגאו על מספרם ההולך וגדל של יהודים שעלו להר הבית. רבים מאלו שעלו לא מבינים את המשמעות, גם לא ממש ראויים לעלות, אבל עזבו. את לפיד עניין דבר אחד: מספר שיא של מבקרים.

השבוע, המנגינה כבר התהפכה. פתאום כשלפיד עומד בראשות האופוזיציה במקום בראשות הממשלה, מותר לו לתדלק קמפיין נגד העלייה להר הבית. אם הקמפיין הזה היה נשאר בתחומי מדינת ישראל, ייתכן שהרבנות הראשית הייתה מברכת עליו, אבל לפיד וחברי אופוזיציה אחרים המשיכו להדהד את העלייה כאילו בן גביר עולה להר, עם טיל שיוט לתוככי כיפת הסלע. הדהוד שהגיע מעבר לים, ורק היה חסר שהוא ילשין לירדן.

לפיד שלא משנה מה יקרה, ינסה לקדם את האמירה לפיה 'נתניהו חלש', עשה זאת גם הפעם. בעוד שבזמן שכיהן כראש ממשלה, הוא דחה ביקורות מדיניות על התנהלותה של ישראל, רגע אחרי שעזב את התפקיד, אין לו כל בעיה לחרב יחסים עדינים.

"מדינת ישראל לא מקבלת תכתיבים מאף אחד לגבי בטחונה" אמר ומיהר להוסיף את ה-'אבל' שלו. "אבל לריב עם חצי עולם רק כדי שבן גביר יבלה 13 דקות על הר הבית, זה חוסר אחריות מדיני וחולשה מדהימה של נתניהו מול שריו".

לפיד הוא לא טירון פוליטי. הוא יודע שלאמירות שלו יש משמעות. הוא כיהן כראש ממשלה – גם אם בממשלת מעבר – ובמקביל כשר חוץ. הוא יודע את הנזק שעלול להיגרם מהצגת בן גביר כקיצוני שבא רק להבעיר את כיפת הסלע. הוא יודע שההסתה נגד בן גביר עלולה לחזור כבומרנג לכלל בציבור היהודי ברחבי העולם. הוא יודע שההסתה הזו יכולה לשמש את הפלסטינים שיתעודדו מכך שאפילו בשמאל הישראלי מצדיקים אותם.

אבל את לפיד זה לא מעניין, בדיוק כמו את שאר אנשי האופוזיציה. לפני שבן גביר עלה להר הבית, הם לעגו לו על כך שהוא חושש וכשהוא ירד מהר הבית, זעמו עליו שהוא לא חושב על התוצאות, וכמובן… נתניהו אשם.

בניגוד לאחרים, לפיד יודע שלמילים שלו יש ערך, בטח בדיפלומטיה העולמית, אבל הוא המשיך להציג את זה כאילו הסטטוס קוו התנפץ אל הסלע, ובן גביר עשה את הבלתי ייאמן. לצערנו, לא מעט שרים עלו במשך השנים האחרונות להר הבית, בהם גם שר הבט"פ דאז גלעד ארדן, אבל למרות הכל לפיד העדיף לפצוח בקמפיין שאולי ישרת אותו פוליטית, אך במקביל יפגע בישראל וביהודים ברחבי העולם.

לפיד שקידם כשר חוץ, את הידוק הקשרים שנתניהו החל עם הסכמי אברהם השונים, יודע שהמחיר של הקמפיין שלו עלול להצית אש במדינות השכנות, ולגרור לגל הפגנות עולמיות, כולל סנקציות, אבל אותו זה לא מעניין.

את לפיד לא מעניין ביטחון ישראל, גם לא מעניין אותו שישראל לא יכולה לקבל תכתיבים ממדינות אחרות. את לפיד והאופוזיציה מעניין דבר אחד: אני ואפסי עוד. ואם ההסתה משרתת אותי, אז שיישרף כל העולם.