פרס לטרור הפוליטי / יוחאי דנינו על נאום הנשיא הרצוג

הרבה זמן לא חיכו בישראל לנאום של נשיא המדינה, כמו שציפו לו אמש. החל משעות אחרי הצהריים אז הודיעו אנשי לשכתו של הנשיא על כך ש-"נשיא המדינה יצחק הרצוג ישא נאום מיוחד לאומה מבית הנשיא" ועד לשעת הפריים טיים הישראלית, אז נשא הרצוג את נאומו, המתח היה בשיאו.

נאמן להבטחתו לשמור על נתניהו מאוחדת, גם הפעם הנאום של הנשיא היה ברוח זו. הוא צלף ללא הרף במתנגדים לרפורמה המשפטית, לצד חצי ביקורת על הקואליציה. הוא העז לשחוט לא מעט פרות קדושות, לאלילי המשפט בראשות אהרון ברק, והכל בשידור חי לאומה הישר מבית הנשיא בירושלים.

הרצוג דיבר על לא מעט שינויים במערכת המשפט. הוא מתח ביקורת על היעדר מזרחיים, קיבל את הצורך בשינויים בוועדה לבחירת שופטים, ואפילו פסקת ההתגברות היא כבר לא ברכה לבטלה. אבל מה שהיה חשוב יותר מכל בנאומו של הנשיא, היא ההצהרה של מי שעמד בראש מחנה השמאל בעבר: "הרפורמה המוצעת לא צצה יש מאין. היא תוצר של מחנה שמרגיש שהתפתח חוסר איזון בין הרשויות, ונחצו בעניין זה גבולות לאורך השנים".

משפט ההלקאה העצמית הזו, כמו הסטירה הצורבת שהטיח בפני מערכת המשפט, הם כואבים. אלו שהתרגלו במשך שנים להיות אדוני הארץ, אלו שהתרגלו לזעוק זעקות שבר ושכולם מתיישרים לפיהם, מקבלים בעיטה כואבת גם ממפלטם האחרון: בית הנשיא.

כן, הרצוג קרא לדחות את ההצבעה שצפויה בוועדת חוקה, הוא גם כינה את מערכת המשפט "תפארת מדינתנו", הזהיר מפני מצב בו "איש את אחיו חיים בלעו", אבל בשורה התחתונה קרא למהפכה משפטית שעד להקמת הממשלה הנוכחית, הימין היה יכול לחלום עליה. בטח אם בראשות הממשלה עומד אחד בשם בנימין נתניהו.

הרצוג בנאומו גם דחה את ניסיונותיו של אשף הרשתות החברתיות יאיר לפיד, המשמש כאורח לרגע בכנסת, לכפות "ועדה נשיאותית" שתדון במתווה פשרה. עד כמה הנשיא הלך רחוק כדי לדחות את דבריו של לפיד, אפשר ללמוד מההצעה של הרצוג עצמו, שהציע להגיע לדיוני ועדת חוק ומשפט של הכנסת. אבל אל תדאגו, ללפיד לא משנה האמת והוא כבר הצהיר על כך שהרצוג קיבל את הצעתו לפיה "הדיון במתווה יתקיים במשכן הנשיא, במסגרת ועדה נשיאותית", מה שלא היה ולא נברא, אבל אל תפריעו ללפיד, שנושם כמו שהוא משקר (בסדר הזה דווקא), עם עובדות שהוא מעולם לא היה חזק בהם.

מבחינת אנשי הימין, להצעה של הרצוג יתרונות רבים. ההצעה שלו מוציאה עבורם לא מעט ערמונים מהאש, מצליחה להישמע כקול שפוי ולא מתלהם, כזה שמשכנע רבים בציבור הישראלי ותוביל להסכמה רחבה על השינויים במערכת המשפט. רחבה הרבה יותר משישים וארבעה המנדטים שבחרו בימין וברפורמה משפטית.

אבל להצעה של הרצוג יש גם חסרונות רבים והבולט שבהם הוא ה-פרס לטרור. הפוליטי כמובן. אם ראשי הימין יענו לדרישת הנשיא להפסיק את החקיקה לזמן מה, האופוזיציה תראה בכך ניצחון של מסע ההפחדות שלהם, ניצחון של מסע הדה-לגיטימציה של ישראל בעולם, וניצחון של המחאות ההמוניות שהשתלמו ומכאן הדרך למחאה שבועית בכל נושא שהוא, תהיה קצרה. פעם אלו יכולות להיות הפגנות ענק נגד ביטול המס על המשקאות הממותקים, פעם על הרחבת כביש ביהודה ושומרון ופעם סתם כך על איזו נסיעה מתוכננת של נתניהו למדינה אפריקנית שמעוניינת לחתום על הסכמי נורמליזציה, כשהאופוזיציה תהא מעוניינת לסכל את הנסיעה. אל תזלזלו, בעבר כבר לפיד מנע טיסות של נתניהו באמצעות סגירת המרחב האווירי של החברים מירדן.

המאבק של השמאל ברפורמה המשפטית, הוא איננו מאבק אמיתי. ברור לכולם שברגע שהרפורמה תעבור, אף ממשלה לא תסיג את הגלגל לאחור וממשלת שמאל, לא רק שלא תבטל את הרפורמה, אלא גם תיהנה ממנה במיוחד. לשמאל לא מפריע שהם שולטים במערכת המשפט, מפריע להם שבזמן שהם לא נמצאים בשלטון, הבג"צ ששמר להם על האינטרסים עלול למצוא את עצמו נטול כנפיים.

הקריאה של הרצוג לפשרות, היא קריאה ראויה, בפרט בנאום רווי באש צולבת נגד מערכת המשפט, אבל מבחינת הימין אין מקום לפשרות, אחרי העליהום שנוצר. אם לטרור הפלסטיני ממשלת הימין מעניקה לא מעט פרסים, אין סיבה שגם הטרור הפוליטי ייהנה מפרסים. והפשרות? יחכו לפעם הבאה שהשמאל יהיו בשלטון. בטח אז השמאל לא ירצה לבצע מהלכים שמפלגים את העם ומאיימים על שלימותו. בדיוק כמו שעשו באוסלו, כמו שעשו בהתנתקות וכמו שעשו בגזירת המעונות, במס על המשקאות הממותקים, ברפורמה בכשרות ואפילו בהסכם השלום הימי עם חיזבאללה. מה, לא?!