לרוב האנשים שאני מכיר, מציק כשהיחס אליהם הוא מבזה, משפיל, בפרט כשזה מעלה אסוציאציה של סמרטוט רצפה או אף גרוע מכך, יתוש טורדני המסרב לשחרר גם בפעם המאה שניסינו לסלקו.
כזו היתה התחושה כשפתחנו את השבוע ושמענו את דבריו של פרופסור דן שכטמן נגד הציבור החרדי. "ישראל, בגלל הדמוגרפיה, הולכת בכיוון לא טוב. אנחנו דמוקרטיה. הזרם האנושי שמתרבה במהירות, ברוכי ילדים בעזרת ה' הולכים ומתרבים ואלה אנשים שהם נגד חינוך, נגד השכלה ונגד עבודה".
עוד אמר, "בעתיד אי אפשר יהיה להקים קואליציה בלי החרדים, עכשיו עוד אפשר לתקן. אני מקווה שהפוליטיקאים שיושבים בירושלים, יצליחו להתגבר על התקלה הזאת, אולי מישהו עם שכל יקום שם".
הפרופסור המהולל הביע את תחושותיו, "אני מפחד מהם, אם הייתי מזלזל בהם, לא הייתי מדבר עליהם. אני מפחד פחד מוות מהחרדים". וכמובן הוא לא יכל בלי להביא את המשפט האנטישמי והלעוס כל כך "החרדים יושבים על העטינים וחולבים את מדינת ישראל".
אני מוכרח לומר שעם כל דברי הבלע שנאמרו על ידו, קצת חמימות מצליחה להשתחל ללב, כששומעים שאחד מגדולי המזלזלים בנו בתקופה האחרונה, מודה שהוא גם מפחד מאיתנו, הרי שיש לנו בכל זאת מקום מסוים של כבוד.
המחשבות רצות הלוך ושוב, כשמגדירים אותנו באותן הגדרות שהגדירו אותנו גדולי שונאינו ומפחדים מאיתנו באותם פחדים שהפחיד את עמו, המלך שהשתעבד בנו עוד קודם שהפכנו לעם.
התגובה לדבריו שהכי תפסה אותי, זו תגובתו של הגאון הגדול הרב מאיר מאזוז שליט"א. "הערבים בסדר גמור? הערבים לא חולבים את המדינה? איכפת לו רק מהחרדים".
חשבתי על דברי הרב מאזוז ושאלתי את עצמי, לא שאני מהרהר חלילה אחר דברי גדול בישראל, אך וכי זה תירוץ? שגם אחרים לא בסדר… מדוע לא ענה לכסיל את ההשקפה איתה צועדת היהדות החרדית? מדוע לא דיבר הרב על כך שהחרדים תרמו ותורמים למדינה הרבה יותר מפרופסורים כמוהו שרק זורעים הרס והפרדה בין חלקי החברה בישראל?
ואז עלתה לי ההבנה באחת. את דברי גדולי ישראל צריך ללמוד לעומק בכל רבדי החיים ולא רק בלימוד. כמו בלימוד, כשאדם גדול טוען טענה, אנחנו מרבים לדון, מדוע טען כך ולא אחרת, כך בכל דבריהם. הרב מאזוז לימד אותנו בזאת, שאותם אנשים אינם מעוניינים כלל לשמוע את עמדותינו, אלא רק להכפיש אותנו ואת שמינו, הן מתוך שנאה והן מתוך תשוקה לקבל יחס מכבד מראשי העדר (קרי-התקשורת).
היות וכן, אין כאן המקום להסביר להם את עמדותינו, אלא רק לחשוף את צביעותם כיצד מפלים בין המיעוט החרדי, שמקבל יחס מחפיר מאותם חכמים בעיניהם, לבין המיעוט הערבי, שמקבל אתרוג קבוע, בלי כל קשר לדרך פעולתם וכמה תורמים הם למדינה.
מה שהכי עצוב בסיפור הזה, שהדברים נאמרים על ידי אנשים כביכול נאורים, מה שגורם לעוד אנשים המנסים לרכוש את תואר הכבוד "נאור" לנהור אחריהם ומנסים להצדיק את דעותיהם בטענות שונות ומשונות.
מה מאוד התפלאתי לשמוע אפילו בתוכנו, כן! שיש מאחינו החרדים כאלו שמתחילים לקנות את השקרים שהתקשורת מפיצה בנושא הרפורמה ומביעים חששות כל כך הזויים, שבכל מצב אחר, אדם בר דעת היה מתבייש לעמוד מאחורי טענות מסוג זה.
שקר שחוזרים עליו מספיק פעמים, עלול לחלחל בסופו של דבר. מי כמונו החרדים שזוכרים אין-ספור מקרים שבג"ץ התעמר בנו, ללא שום הגיון ובצורה שלא תעמוד בשום אמת מידה סבירה.
שלא נדבר על ההרתעה הביטחונית שאבדה לחלוטין, אחרי שבתי המשפט דואגים למוסס פעם אחר פעם את בקשות המשטרה לטיפול אמיתי שיוריד את החשק לאותם מפגעים לשוב על מעשיהם.
אין לנו אלא לקוות שנציגי המחנה ימשיכו בפעולתם העניינית ולא יחושו לאיומים אלו ואחרים. שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מיידם.





















מה עם חברי הכנסת החרדים??
יעקב אשר הבטיח חוק למניעת הסתה נגד החרדים
להזכירכם עכשיו זה הזמן להעביר אותו!!!
איך בדיוק יעבירו אותו, כשזה נוגד את חופש הביטוי של האנשים המועדפים פה במדינה?…