מכירים את זה שנשאלתם חידה, התאמצתם למצוא את הפתרון ובסוף התברר שהתשובה מגוחכת או לא גאונית בעליל?
מכירים את הסיטואציה שמתפרסם אירוע בטחוני ש.. מ’ מהשב”כ מעורב בו ובסוף מתברר שמ’ (האפוף כולו בהילת מסתורין), הוא בסך הכל משה?…
לחידה אפופת המסתורין קוראים בני גנץ.
הוא הפציע לעידן הפוליטי הנוכחי עם שתיקתו המפורסמת, כולנו חיכינו לראות מה עומד מאחורי האיש הפוטוגני והמרשים בגובהו ובגובה דרגתו הצבאית ובסוף התברר שמפלגתו הביאה עוד מאותו דבר שהכרנו, רק עם ארומה ממלכתית וממורכזת יותר.
כשאנחנו שומעים מנהיגים שמצד אחד כל כך כואבים את הקרע בעם ומצד שני הם בעצמם חלק מהקבוצה שיוצרת את אותו קרע, ניתן להסיק שהמילים הנאמרות מפיהם הן מס שפתיים בלבד ולא דאגה עמוקה לדמוקרטיה.
ופה אנחנו מגיעים לתופעה מאוד מעניינת שאני קורא לה ‘משחק התפקידים’. אם בנימין נתניהו יביע דעה, באופן אוטומטי זה ישמע ימני יותר. אם יאיר לפיד/מירב מיכאלי יאמרו את דבריהם ההשתייכות תהיה שמאלית וכשמדובר בבני גנץ, יותר משזה נשמע מרכז, זה נשמע חסר זהות.
כי הרי איך זה עובד, נתניהו ושות’ מעלים יוזמה, מתבקש, שלפיד ושות’ יתנגדו ויגידו הפוך.
אך אז מגיעים גנץ וחבורתו ושואלים את עצמם “רגע אנחנו בעד ה’ישר’ או בעד ה’הפוך’ ומסיקים שהם צריכים למצוא עמדה חדשה, כי אחרת במה הם מיוחדים ומה יגרום לכך שישארו בכותרות, אם יסכימו לעמדת אחד הצדדים.
חיש מהר נשלח הסמן השמאלי יותר במפלגה להביע את אותם דעות של השמאל אבל עדין ומרוכך יותר.
מצד שני יש את הצד הימני במפלגה שמתבטא בעמדות ימין ומוכרח הוא לבדל עצמו במשהו מאותם אנשים שהיוו לו בית במשך שנים עד שנטשם ממקום פרסונלי לחלוטין.
והנה יוצא לנו גיבוב מילים חסרות פשר, שהאמינות של אומרם מוטל בספק גדול ולחשוב שאלו הם המנהיגים שלנו!.. אמור מעתה, אין כלל צורך לגבש עמדה בשום נושא ובשום תחום, המחנה אליו ה’מנהיג’ משתייך מרפד לו את קושי הבחירה, מה נכון ומה לא.
כשהוא משתייך למחנה המרכז, החיים קלים אף יותר, איך נקרא לו בעדינות.. ה’מנצל הסדרתי’. אלו בקצוות הימנים והשמאלים יטרחו להתנסח ולגבש עמדה והוא יבוא לקחת קצת מפה קצת משם, לערבב, לעטות על עצמו פנים רציניות, להתראיין פה ושם והרי לנו מנהיג דגול שרבים נוהים אחריו, כשהוא צוחק כל הדרך אל הבנק ואל חיי התפנוקים.
המצב עוד היה מתקבל, אם לא שההחלטות של אותם אנשים היו גורליות עבור כולנו, אבל זה די מקומם, כשהאינטרסים האישיים של אותם מנהיגים משליך על חיי כולנו בצורה משמעותית.
האם ניתן לשנות את התמונה? כנראה שלא בקלות. אבל דבר אחד ודאי, כשנשמע את אותם ‘רמי דרג’ שוטחים את משנתם לפנינו, נדע ששום הגיון אמיתי אינו מונח מאחורי דבריהם, אלא רק אינטרס צר ושיקול פוליטי קטן ועלוב וכך יש לקוות שלא נושפע מדברי ההבל הנשמעים חדשות לבקרים ונשאר איתנים בדעתינו.
ולסיום, עצה קטנה לאנשי הקואליציה. תתמקדו יותר באיך להגיש לאנשי האופוזיציה את הסולם הנכון לרדת מהעץ אליו הם עלו, כדי שחלילה לא ישמע שהם חסרי עמדה או שהתפשרו על עמדותיהם ועזבו את הנסיונות להביא אותם לסוג כלשהוא של דיון ענייני ומצד שני, אזרו כוחות המשיכו במלאכתכם. סביר להניח שכשיונחו עובדות מוגמרות בצורת ניהול המדינה, ה’שקט’ יחזור לשכון באזורינו ונוכל לחזור סוף סוף לפוליטיקה הישנה והמוכרת שהורגלנו לה מזה שנים.
ואתם, חבורת בני גנץ, פתרנו את החידה העומדת מאחריכם, היא לא כל כך גאונית..
מאמר שטותי ביותר
יש מרכז שהוא לא ימין ולא שמאל אני מסתכל על לפיד כתינוק שיודע לעשות בלאגן אבל גנץ גי פיקח ולמד את העבודה די טוב בשנים האחרונות
אולי תתן לי את משנתו הסדורה של בני גנץ….
אגב. לפיד ברור שהוא חסר דעה הוא וכל הפועל יוצא של התקשורת באשר הם.