אתמול נחשפנו לפגישתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם קנצלר גרמניה אולף שולץ, בה הביע שולץ את חששותיו מהרפורמה המשפטית ודיבר על חשיבותה של מערכת משפט עצמאית. הוא התייחס למתווה הנשיא הרצוג והביע את תקוותו שנתניהו ישקול את הצעתו בחיוב.
ראש הממשלה נתניהו העמיד את הדברים בצורה ברורה כפי איך שהוא רואה אותם והשיב לקנצלר, שהמתווה היה מאוד לא מאוזן ומטרתינו להעמיד את הדמוקרטיה, על ידי איזון בין קביעת הרוב לזכויות המיעוט.
די מקומם שגורמים לא מעטים ברחבי העולם, נוטלים על עצמם אחריות על מה שקורה פה בתוך המדינה, עד כדי כך שהתושבים עצמם יכולים לבחור בדעה אחת והם יפעילו לחץ שהדברים יתבצעו בצורה שונה כפי איך שהם חושבים.
כדי לגעת בנושא של הגורמים החיצוניים, קודם כל נעמוד על חוסר ההגיון והצדק בפעילות של הגורמים כאן בתוך המדינה שאינם מעוניים לתת לרוב הנבחר למשול. עד לרגע זה לא פגשתי את האדם שיכול להסביר לי מבחינה רציונלית את הסיבה מדוע הרוב הנבחר בצורה דמוקרטית לא יוכל לבצע את אשר נבחר לכך. בממשלה הקודמת אני לא זוכר שהתחשבו יותר מדי בזכויות המיעוט החרדי ושם זה באמת היה בצורה אכזרית כמו בנושא המעונות בין השאר ולא היה פוצה פה ומצפצף.
כולנו זוכרים את ראש הממשלה דאז, מרים אצבעות כלפי חברי הכנסת החרדים ביהירות ומשדר בכך שעכשיו הוא בשלטון ולא כפוף ומחוייב כלל לחרדים שלא היוו חלק מהקואליציה.
אבל כשאותו מיעוט חוזר לשלטון פתאום כולם חוששים לזכויות המיעוט, פתאום צריך גורמים מאזנים לממשלה וזה כאשר כל מרכיבי הקואליציה מצהירים במפורש שמעוניינים להשאיר את הסטטוס קוו שהיה נהוג כל השנים ולא בא לדרוס שום מגזר או קהילה באשר הם.
הצביעות חוגגת אבל למדנו להשלים איתה, בכל זאת 'חופש הביטוי' ועוד כל מיני סיסמאות 'נאורות' מכריחות אותנו לפעמים לחרוק שיניים ולקבל תופעות ודעות הנוגדות את השכל הישר. אבל כשזה מגיע מגורמים חיצוניים למדינה, פה זה כבר ממש מכעיס. אף אחד לא העניק לנשיא של מדינה או לכל גורם אחר מטעם כל מדינה בעולם, את הזכות להתערב בדברים פנימיים המתרחשים במדינה אחרת. מעניין יהיה לראות את התגובות של אותן מדינות אם גורם כל שהוא מישראל יביע דעה ויפעיל לחץ, להשפיע על מהלכים פנימיים במדינותיהם של אלו. כפי הנראה הם יפטרו ביובש ובחוסר ענין שזהו עניין פנימי שלהם ונא לא להפריע לפרטיותם.
האסוסיאציה שעולה לי כשאני רואה את ההתערבויות האלו לא פעם, היא של אותו ילד מוז'יניק שנולד אחרון במשפחה וזוכה ל'ארבע אמהות ושלשה אבות' שמתערבים לו על כל צעד ושעל ומרגישים זכות טבעית להביע את דיעותיהם על מעשיו ולתקן את דרכיו כפי הנראה בעיניהם, עד שהוא מעונין לזעוק: "זה בסדר שיתערבו במעשי, אבל בבקשה נציג אחד בלבד". כמובן שאם אותו מוז'יניק ינסה להתערב בענייניהם, הם יציבו לו שלט וירטואלי ענק של 'אין כניסה'.
אני חושב שאם כל הצדדים במפה הפוליטית ידעו לכבד את 'כללי המשחק' הפוליטי ויחד עם זאת להיות פתוחים, לשמוע ולטפל בצרכי המיעוט הענייניים בצורה כנה, זה יוריד במשך הזמן את גובה הלהבות.
כמובן, שזה לא יבטל לגמרי את התככים הפוליטיים, אבל אולי זה יחזיר במעט את האוירה הרגועה יותר שהיתה כאן בין כלל המגזרים לפני תקופה לא ארוכה.
ואתם גורמי החוץ, תטפלו בבקשה בבעיות שהמדינות שלכם מייצרות ועיזבו אותנו לנפשינו, זה רק מתסיס את האוירה, כשאתם תופסים צד במחלוקת הפנים מדינתית. תנו לנו להסתדר בינינו לבד ונקווה לבורא העולם שהכל ישוב על מקומו בשלום.
פורסם לראשונה בעיתון 'שחרית'
