שטיפת מח: ניפוץ הבועה התקשורתית / יצחק גלזר

הימים הממלכתיים החלים בתקופה זו, אמורים להיות ימים של קונצנזוס ישראלי בכל הקשור להנצחת זיכרם של נרצחי השואה, לזיכרון חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה ולתקומתו של עם ישראל בארצו בהקמת המדינה.

בשנה הנוכחית השלום והחיבור סביב הימים הללו חישבו להיסדק, מחמת הקרע שנוצר בעם סביב השינויים במערכת המשפט, שאף עוררו חילוקי דעות ישנים הקיימים בין הציבורים במדינה.

זה התחיל באיומים על פרובוקציות שיהיו בזמן קיומם של הטקסים הממלכתיים והמשיך בסלקציה של מי מחברי הכנסת והשרים מקובל מבחינה רגשית על המשפחות השכולות, לעומת אלו שצריכים להדיר עצמם מבתי העלמין שבהם מתקיימים אירועי הזיכרון לחללים.

יש אירועים שקורים במדינה שכל בעל דעה שנחשף אליהם צובט את עצמו, כדי להיווכח שאינו חולם. יש דעות שאנו שומעים לפעמים מאנשים אלו ואחרים, שהעיוות בהן כל כך זועק, שהתמיהה על כך שאותו מביע דעה אינו מתבייש לעמוד מאחורי טענותיו מאוד מתבקשת.

זו הייתה התחושה כאשר הדירו את חברי הכנסת החרדים מבתי העלמין, רק בגלל שלא שירתו בצבא וזו הייתה ההרגשה כאשר איימו לפוצץ את האירועים שנתניהו ובן גביר ישתתפו בהם. הדרישות ההזויות האלו הן מהמיעוט שבמיעוט של המשפחות השכולות ושל העם בכללותו, זה הוכח כבר אינספור פעמים, אבל עכשיו כשנוכחנו לראות שהטקסים בהם השתתפו ראש הממשלה נתניהו והשר הצבעוני בן גביר, עברו בשקט כמעט ללא שום הפרעות, זה הוכח פעם נוספת ולא עוד אלא שמחיאות הכפיים להן זכה בן גביר בסיום נאומו מעידות מעל לכל ספק על כך שרוב האוכלוסייה הדוממת, תומך בממשלה על כל חלקיה. בנוסף, חלק גדול מהמתנגדים אליה, גם הוא תומך בהתנגדות לגיטימית ולא כזו ששוברת את כל מה שהיה מקובל פה מאז קום המדינה.

נראה כי הגורמת המרכזית לכך שדעות ודרישות הזויות יכולות להיחשב כמקובלות ויש להתייחס אליהן בהדרת כבוד, זו התקשורת המגוייסת להלבנת דעות שאינן לגיטימיות, על ידי פמפום אינסופי של שקרים ועיוותים שרק מחמת שטיפת המוח התקשורתית יכולות להתקבל בדעת הקהל.

מה שנורא בסיפור הזה, שגם כשמתברר מעל לכל ספק שרוב העם מעוניין במהלך מסוים או מתנגד לאחר, אותה תקשורת, לא רק שאינה מיישרת קו עם דעת הקהל, אלא עושה הכול על מנת למשוך את העם לדעותיהן הכוזבות. הם ינרמלו כל אדם וכל דעה, אם בסופו של יום זה משרת את רצון בעלי השליטה.

נראה שבימין התחילו להפנים כיצד לפעול, אם זה ביציאות להפגנות רבי משתתפים שנותנות גב חזק לפוליטיקאים הפועלים בשמם, ואם זה אותן הפגנות זוטרות מול ביתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק. למרות זאת, נראה שיש להם עוד דרך ארוכה כדי להכניס הרתעה לאותם גופים שמאלנים קיקיוניים שלא יעזו לפעול להכניע את דעת הרוב בעם.

האמת היא שיש דרך פשוטה שעשויה להגביר את עוצמתו של הימין ולהביא למימוש רצונו. מצד אחד הימין צריך להמשיך את פעילותו, באשר לחקיקת חוקים ומינוי אנשים המזוהים עימם לתפקידי מפתח, ומצד שני כשהם מרגישים בלימה על ידי כוחות נגדיים, עליהם פשוט ללמוד מצורת התנהגותם ולהשיב להם באותו מטבע. אם לשמאל מותר להטריד אישי ציבור בביקורים שלהם אז גם לימין מותר, אם לשמאל מותר לחסום כבישים אז גם לימין מותר, כך בצורה הדרגתית המטוטלת תחל לנוע לקראת שוויון בין צידי המתרס, כשבסופו של תהליך לא יסתפקו בשוויון, אלא בנטייה לכיוונו של הימין, כי מה לעשות, הימין הוא הרוב פה במדינה ובדמוקרטיות הולכים אחרי הרוב.

ועוד נקודה לסיום: טוב עשו אנשי הימין שהורידו את הרפורמה מהפרק בתקופת הזמן הרגישה הזו, אך זו בדיוק העת להתארגן נכון עם אסטרטגיה ברורה כיצד לפעול במוצאי ימים אלו כדי להביא למימושו של רצון בוחרי הימין.