היוקר מאמיר: למה הנציגים החרדים לא נלחמים ביוקר המחיה? / טור כואב

בסופו של החורף היינו עדים לשקיעתה המפוארת של הרפורמה המשפטית המקורית. רוב ככל בעלי הדעה מסכימים שגם אם יקודמו חלקים מהרפורמה, הם יקודמו בצורה מרוככת יותר, והשינוי המיוחל במערכת המשפט, יצטרך להמתין בסבלנות מורטת עצבים לשעת כושר שבו יוכל לבוא לידי ביטוי. כעת זה בדיוק הזמן להעלות לשיח הציבורי את הנושא הבא בתור.

הנושא הבוער ביותר במדינה ובפרט במגזר החרדי, זהו נושא יוקר המחיה. לפני שאכנס לנושא עצמו, צריך לשים על השולחן משפט שנשמע פעמים רבות בחודשים האחרונים: "יוקר המחיה לא יוכל להשתנות בצורה דרמטית ללא הרפורמה המשפטית".

יש במשפט הזה הגיון, שכן כדי ליצור שינוי מהותי בעלות המחיה, יש צורך להיכנס לעימותים עם גופים חזקים מאוד, כמו רשות מקרקעי ישראל בעניין הדיור, או מונופולים אלו ואחרים בתחומי צריכה שונים, כגון מוצרי החלב שעלו בשבוע האחרון, שכדי לערוך שינויים בתחום, יש צורך להתעמת עם מועצת החלב. זה לא רק בחלב, זה באינספור תחומים שכוחות מאוד עוצמתיים הם בעלי אינטרסים בתחום. הקשר בין עימותים עם גופים אלו לרפורמה הוא פשוט. ככל שגוף חזק יותר, כך יש לו קשרים חזקים יותר ב'חלונות הגבוהים', ממילא הכנסת יכולה לערוך שינויים כמה שיעלה על דעתה, אך אם יהיה לבית המשפט אינטרס להיטיב לאותו גוף, הוא יעשה זאת ללא היסוס, וכל העבודה הפרלמנטרית תרד לטמיון.

עם כל זאת חשוב לשים לב, שאלו שאמורים לטפל ביוקר המחיה, אינם מתחבאים מאחורי הטענה שהזכרנו בעניין הרפורמה, בפרט עכשיו שכפי הנכתב לעיל, עתיד קידומה לוט בערפל.

חשוב לתת את הדעת על כך, שאלו שהבטיחו לנו שיעשו הכל להורדת המחירים כשהיו צריכים את הקול שלנו בקלפי, אינם מנצלים את העובדה שהפוקוס התקשורתי, הוא בתחום ספציפי מאוד, כדי לפטור את עצמם מהעבודה הנצרכת כדי להביא את התוצאות שהבטיחו לציבור.

כל אחד מאיתנו המעורב בדעתו עם הבריות, שומע עד כמה קשה לאנשים להתמודד עם היוקר שהאמיר בשנתיים האחרונות. המשכנתא עלתה בחדות כזו, שעוד מעט אנשים יצטרכו להוסיף עוד תחום עבודה בחייהם, רק כדי לממן את הריבית הגואה.

עליות הריבית במשכנתא, זה תחום שאנשים יותר שמים לב אליו, כי זה סכום גדול שהתווסף להוצאה המשפחתית במקום אחד, אך בכל מוצרי הצריכה, יש עליות מחירים שממריאים מדי חודש בחודשו (נקווה שלא ימריאו מדי שבת בשבתו), מה שגורם למחירו של סל הקניות המשפחתי, להכפיל את עצמו לעיתים.

ההתמודדות הזו היא של כולנו, מי יותר ומי פחות, והעם רוצה תשובות. גם הציבור החרדי, כמובן, רוצה תשובות. אולי אפילו עוד יותר טובות. תשובות שניתן ללכת איתן למכולת, תשובות שניתן לקנות איתן דירות לעצמינו ולילדינו, תשובות שימנעו את הבושה מאדם המשתדל לפרנסתו ולא מתחיל לראות כיצד הוא סוגר את החודש.

יש לציבור החרדי 18 חברי כנסת. שוב, 18 חברי כנסת! אם רק מחצית מתוכם יתמקדו נטו בטיפול ביוקר המחיה הנוגע לציבור שאותו הוא מייצג, העסק יראה פה אחרת.

אנשים רוצים לראות שינויים דרמטיים בתוך תקופה סבירה, לא הבטחות שווא מעורפלות על תוצאות בעוד מספר שנים. כשזה נוגע לכיס של המגזר, לא מעניין 'נתניהו' ולא מעניינים אנשים אחרים. מה שמעניין זה עשייה. עשייה שתביא רווחה לכולנו, עשייה שתפתור את המצוקות הבוערות, שכבר יוצאות משליטה במקרים רבים.

המטרה אינה לתקוף אף אחד באופן אישי, אלא לשים דגש על התמודדותם של אנשים שמנסים לעזור לעצמם ולא כל כך מצליחים, ועוד דגש על אותם נציגי ציבור שנבחרו לצורך המטרה הזו ואמורים לספק תשובות לציבור.