לא בכוח / יצחק גלזר

בסוף מושב החורף של הכנסת היה נראה שניתן כבר להספיד את שלטון הימין. לא השלטון בטייטל, אלא זה המביא את עצמו לידי ביטוי בפועל. בינתיים עבר כבר חג הפסח, והאישים הנכבדים שפעלו לקידום הרפורמה המשפטית באדיקות, הספיקו להתאושש מריסוק הדמוקרטיה, שנעשה פה על ידי הדיקטטורים העומדים בראשי החברות הציבוריות. אותם אישים קמו לבוקר של יום חדש, שפשפו את העיניים ומצאו כי הם עדיין מחזיקים באמתחתם רוב מוחץ של 64 מנדטים, דבר המאפשר תמיד להתחיל הכל מהתחלה.

יו"ר ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן אמר בראיון, כי במידה ולא יגיעו להסכמות בבית הנשיא, הרפורמה תתקדם באופן חד צדדי. שר המשפטים יריב לוין העביר גם הוא מסרים לראש הממשלה בנימין נתניהו, שאם אינו מתכנן להעביר בזמן הקרוב לכל הפחות חלקים מהרפורמה, אינו מוצא טעם בתפקידו ומתכוון להתפטר. לטענתו של לוין, ללא החזרת מושכות השלטון לנבחרי הציבור, תפקידו ריק מתוכן ונועד יותר לתפאורה מאשר לעשייה חוקתית אמיתית.

הדברים הללו קלים להיאמר אך קשים לביצוע. ייתכן שלוין ורוטמן מוכנים ללכת על כל הקופה ואינם מאוימים מצד נתניהו שייפטר אותם ממשרתם, אך הבעיה פה היא לא רק נתניהו. כולם מבינים שצריך לקדם את הדברים בזהירות הנדרשת וחשיבה מחוץ לקופסא, שתשלב העברת חלקים מהרפורמה, עם שמירה על דעת הקהל. זה ברור שקידום חוקתי כוחני, לא יוביל את הממשלה לשום מקום. צריך לפעול בהדרגתיות בשילוב עם הסברה טובה ושיווק נכון של המהלכים, כדי שהדברים יתקבלו בקרב רוב האוכלוסיה.

תיתכן אפשרות אסטרטגית נוספת. האפשרות היא להעתיק את 'אסטרטגיית נתניהו' בענין הסכסוך הישראלי-פלסטיני לנושא הרפורמה המשפטית. במשך שנים רבות התפיסה בעולם היתה שלא ניתן לקדם את יחסי ישראל עם העולם הערבי על שלל מדינותיו ודעותיו, ללא הגעה לפתרון עם העם הפלסטיני. ראש הממשלה בנימין נתניהו השקיע רבות להטמיע את התפיסה, שהסכסוך ייפתר בצורה הפוכה בדיוק. קודם כל ייחתמו הסכמי שלום עם מדינות ערביות מתונות והלגיטימיות הישראלית תגדל, ורק לאחר מכן ניתן יהיה לנסות לפתור את העימות עם הפלסטינים, כאשר ההתנגדות מצידם תפחת גם היא, דבר שעשוי להביא לרגיעה במתיחות ואולי אפילו לידי הסכם כלשהו.

ובחזרה לרפורמה: ייתכן ש'עצם הלוז' של הרפורמה עדיין לוהט, וחלק גדול מאזרחי ישראל, אינו בשל לשינויים בתחום בשלב זה. מה שכן ניתן לעשות הוא, להתחיל לקדם את החוקים הסובבים את הרפורמה אך אינם נוגעים בו עצמו בצורה מובהקת. העברת חוקים מסוג זה יטשטשו אט אט את חקיקת הקואליציה ותכשיר בבוא היום את לבבות האזרחים לשינויים בגוף הרפורמה, כאשר ההתנגדות המאסיבית לפעולות הממשלה תפחת.

כך או כך, התגברות המיעוט על הרוב במושב הקודם, מוכיחה עד כמה קידום הרפורמה הוא הכרחי. אם הכניעה הימנית לאנשי השמאל תימשך, הם ימצאו מספיק דרכים כדי להשיב לידיהם את השלטון גם בכנסת, וכפי שכבר הוכח בעבר, הם אינם בוחלים בשום עיוות דמוקרטי, כדי להביא את עצמם לתפקידים המבוקשים.

ועוד נקודה לסיום: כדי לקדם מהלכים משמעותיים, נדרשת הסברה מאסיבית לא רק בתחום הרפורמה אלא בכל פעילות הממשלה. סקרים אחרונים מראים שגם בוחרי הימין אינם מרוצים כל כך מפעילות הממשלה עד כה. זה לא שהממשלה אינה פועלת, היא אינה מביאה את הדברים לידיעת הציבור בצורה מספקת והתמיכה המתבקשת מתמהמהת מלהגיע. טוב יעשו אם יחשפו לציבור באופן שיטתי את הפעולות הנעשות לטובת האזרחים, גם אם יקח עוד זמן עד שהתוצאות יורגשו בפועל.