בתחילת החורף כאשר נודעו תוצאות הבחירות, היתה אמרה שלא תפסה יותר מדי כותרות בזמנו, אך לאחר זמן התברר שהאמרה לא קיבלה את ה'כבוד' הראוי לה. ח"כ יאיר לפיד אמר בשמו ובשם בוחריו, כאשר היה ברור שהוא מובל אחר כבוד לאופוזיציה, "שהם הולכים להילחם בגשרים ובצמתים". אף אחד לא ייחס לכך יותר מדי משמעות, שכן כולם היו בטוחים שזו דרך להפסיד בכבוד ולהראות לתומכים שהעסק המצליח ושמו 'יש עתיד', ממשיך הלאה למרות העתיד המעורפל. בפועל אותה אמרה הגשימה את עצמה בריבית והצמדה. ההצלחה המסחררת של אותן הפגנות בגשרים ובצמתים עולה על כל דמיון. היא בעיקר הצליחה בנתינת לגיטימציה למעשים פרועים ולעיתים אף בלתי חוקיים, כל פעם שהצד המפגין אינו מזדהה עם פעילותה של הקואליציה.
הגענו למצב שהדמוקרטיה מתבצעת פה במדינה רק למראית העין. בפועל לימין-חרדים מותר לעלות לשלטון במידה והצליח לגבור על הצד הנגדי, אך אותו צד יהיה שם תמיד כדי ללמד את הקואליציה איך לשלוט והיכן הם גבולות הגזרה. במקום שהרוב יקבע זאת, המיעוט מנווט את הרוב לשליטה מוגבלת וחוסר חופש פעולה.
בסופו של דבר יש הרגשה במדינה, שהיא לא באמת שייכת לימין. הימין עדיין לא עלה ארצה באופן תודעתי. הוא תקוע אי שם בגולה, כשהוא עסוק בנסיונות לנרמל את זכותו בארצו, דבר שלא כל כך הולך לו בינתיים.
החרדים, אין על מה לדבר בכלל. הרי כיוון שאינם מזדהים עם ניהול המדינה באופן הנוגד את התורה, זו כבר סיבה מוצדקת להוריד את התקצוב המגיע להם ב-50%. משום מה זה כבר לא נושא לויכוח. זה הפך להיות לגיטימי ברבות השנים שהחרדים יקבלו פחות. כל המלחמות הן על קבלת התקציב הזעום, אך על תקציב מלא אף אחד לא חולם, למרות שאין שום סיבה בעולם שהחרדים יתוקצבו פחות מאלו שאינם. 'המדינה לא שייכת לחרדים', כבר אמרנו. אומרים שבתקציב הנוכחי יש בשורות גדולות המגבירות את השוויון במשכורות של הגננות, המורים ועוד. נו, הלוואי.
למען האמת, המגזר החילוני המובהק, זה שממש מזדהה עם חילוניותו, אינו יכול לתת לגוש הימין לשלוט פה באמת. זה איום קיומי על כל הזהות שלו. הוא לא מסוגל לעקל שהוא עבד במשך כמאה שנים ליצור מדינה המשתמשת במסורת היהודית כרצונה, מתוך ביטול מוחלט של ההלכה המחייבת, ופתאום מגיעים פה כמה ימנים שומרי מסורת, ואף גרוע מכך, חרדים שחורים ואדוקים, שמחזירים להם את הגלגל מאה שנים אחורנית. מבחינה נפשית קשה להם מאוד להפנים שהם יגעו לריק במשך פרק זמן ארוך כל כך. אין שום סיכוי סביר, שאי פעם החרדים יקבלו לגיטימציה מראשי החילוניות. הדרך היחידה היא לגבור עליהם מספרית ופשוט להכריח אותם להכיר במציאות, שמה שהיה הוא לא מה שיהיה, והציבור החרדי אינו זניח כבעבר. יש לו צרכים וצריך למלא אותם בצדק ובכבוד.
ועוד נקודה לסיום: דבר פשוט הוא אצל יודעי דבר, שילד הרגיל לעורר פרובוקציות, אחת מדרכי ההתמודדות היא, לייבש את הרצון לעודף תשומת לב על ידי התעלמות ממעשיו עד כמה שניתן. ערוצי התעמולה והמפגינים הסדרתיים המכונים אנרכיסטים, מתנהגים ממש כאותו ילד החווה חסך של תשומת לב, ודרך הפעולה איתם צריכה להיות דומה גם כן, התעלמות! לא התעלמות הנותנת דרור למבקשי רעת המגזר לעשות כרצונם, אלא התעלמות כזו שרגשות החרדים לא נפגעים בה. התעלמות כזו שלא נכנסים להיסטריה, מכל משפט הנאמר על ידי מגישת תוכנית שסך הכל רצתה למצוא חן בעיני משלחיה בכלי התקשורת. כניסה להיסטריה מתדלקת אותם בסופו של יום ונותנת להם כח להמשיך בהסתה החמורה שלהם.
