אנרכיה תקשורתית / אבי מוסקוב

ישראל נמצאת בסחרחורת פוליטית, משפטית ואזרחית במהלך החודשים האחרונים. כשמנסים למקד את הסיבה למצב ההזוי אליו מדינת ישראל נקלעה, נתקלים במספר גורמים. אך כשבוחנים היטב את המצב, מגלים כי מחולל האנרכיה העיקרי היא התקשורת.

התקשורת, כפי שכבר נכתב כאן אין ספור פעמים, הצטרפה למחאה באופן גלוי ומובהק. לולי הגיבוי והתמיכה התקשורתית למחאות וחסימת הכבישים, ישראל הייתה נמצאת במקום אחר לחלוטין. ניקח מספר דוגמאות רק מהימים האחרונים, בכדי לסבר את האוזן ולהבין את גודל הצביעות, והעובדה שבישראל כבר אין תקשורת.

בבית המשפט בירושלים, מעיד בשידור מבריטניה מזה מספר ימים איש העסקים ארנון מילצ'ן, בתיק 1000 במשפט נתניהו, ומטבע הדברים הדבר מעורר עניין תקשורתי רב. מילצ'ן סיפק כותרות רבות לטובת נתניהו ולרעתו. אך בתקשורת החליטו להוציא "פושים" וכותרות אך ורק לרעתו של נתניהו. אדם שקורא רק את הכותרות, כפי שרבים נוהגים לעשות, מבין אפוא שמילצ'ן מפליל את נתניהו והנה שוב "תם עידן נתניהו". אנשים מטבעם אינם אוהבים לנבור באותיות הקטנות של הכתבה ולראות שמילצ'ן ריצה באופן ברור את פרקליטי נתניהו.

אחת לכמה שבועות יוצאים קומץ של אנשי צבא לשעבר, קומץ שאינו מייצג בשום אופן את מרבית המילואימניקים, ומודיעים כי לא יתייצבו לשרת "אם חוקי הדיקטטורה יעברו". בתקשורת עטים על זה כמוצא שלל רב וההכרזה נמצאת בכותרות הראשיות של כלי התקשורת למשך שעות ארוכות. מלבד העובדה שמדובר כאמור בקומץ זעיר שאינו מוכן להזדהות בשמו, כלי התקשורת מעודדים גם סרבנות באופן גלוי, דבר שאינו מתקבל על הדעת.

זמן קצר אחרי שצה"ל הבהיר שיפעל משמעתית נגד אנשי מילואים שלא יתייצבו כמחאה על קידום חד-צדדי של חוקי הרפורמה המשפטית, הכותרות הראשיות ברוב האתרים הכלליים סיפרו כך: "לוחמי מילואים ביחידה המבצעית של חיל האוויר: "אם החקיקה תימשך, לא נתנדב"". התקשורת פמפמה את הסיפור הזה מבלי לבדוק את הפרטים.

מדובר בקבוצה של אנשי מילואים ששלחו את ההודעה הנ"ל רק לכלי התקשורת, אך למפקדיהם שאליהם אומרים לשלוח את איומי הסרק הללו, לא נשלח אף מכתב בנושא. הקריאה נשלחה רק לכתבים הצבאיים של כלי התקשורת. המילואימניקים מפחדים מהדחה ומשכך מפחדים להזדהות ולשלוח מכתבי סרבנות למפקדיהם.

אך האמת היא, שאין לאותם סרבנים שום סיבה לחשוש מלהזדהות ולשלוח את המכתבים ישירות למפקדיהם. הם לעולם לא יודחו. צה"ל ורוב מפקדיו, כולל הבכירים ביותר בצבא, הם אנשי שמאל, או לכל הפחות שבויים בידיו.

אין שום מדינה בעולם, בפרט לא כמו ישראל שזקוקה לצבא החזק ביותר, שהייתה מקבלת רבע מהסרבנות שקיימת בשמאל. במדינה מתוקנת הם היו נזרקים לאלתר ולצמיתות מהצבא. דמיינו לעצכם את אותה סיטואציה למשל בארה"ב. מלבד שלא הייתם שומעים עליה כל כך משום שהתקשורת לא הייתה נותנת לזה גיבוי, יוזמי המהלך היו מודחים בבושת פנים ואולי אף נשפטים למאסר.

אך בישראל אין דמוקרטיה מזה שנים ארוכות. לאחרונה הדבר בא לידי ביטוי ביתר שאת. מי ששולט בכלל מוקדי הכוח, במשטרה, בצבא, במערכת המשפט הם אנשי שמאל שבזים לימין. את מצב האבסורד ניתן לשנות רק באמצעות שינוי תפיסה וביצוע מהלכים דרמטיים, כגון הרפורמה המשפטית על כל סעיפה. אך הימין לא יודע לשלוט ומפחד מ-5,543 בני אדם שמוחים מידי מוצאי שבת במדינת תל אביב.