"הו הנה הקופירייטרים המוכשרים שהזמנתי. אז כן, איך אנו גורמים לכך שהמפלגה העתידית שלי תצליח להביא שפע מנטים לכשתבוא?"
"ובכן…"
"תודו שהייתי גאון בכל ההתנהלות שלי, בעתיד אני אוכל למנף את זה כל רגע על איך שסייעתי להפגנות השמאל. אין, הייתי טובב! לא כך?"
"גאון? פסיכי!"
"סליחה?"
"אתה לא קולט? היית אמור לפחות טיפה להסתיר את זה! אתה נתת להפגנות השמאל לפרוח כאילו הם הפרחים שלך בגינה. זה מה שימנפו נגדך! אפילו לשמאל זה יפריע בעתיד לראות עד כמה בן אדם כשוטר היה פוליטי. זה נוגד כל ערך!"
"תכלס', מה אני עושה עכשיו עם הנאום הפוליטי שלי?"
"לא פוליטי! לא פוליטי! לא פוליטי! כמה אפשר להסביר? בן אדם, אתה עדיין במשטרה!"
"לא פוליטי? אבל אני רוצה להיות פוליטיקאי".
"את זה כולם כבר יודעים…"
"אולי אני אדבר כל הנאום על בן גביר?"
"סוף סוף משהו סביר! בן גביר באמת יכול להיות איזה מקור למשהו טוב בשבילך כי הוא עשה טעות מושלמת בעיתוי שהוא הודיע לך על הפיטורין. אוקיי, ננסה לנסח את זה שאתה תפעל הפוך מהפדיחות שעשית עד היום עם הפוליטיזציה המוגזמת ותחזור על השטות הזו שאמרת בעבר שהפיטורין שלך היו נטו פוליטיים. אבל בעצם, למה אנחנו סתם מברברים כאילו נצליח להסתיר משהו? אין סיכוי! כל נאום שתנאם יהיה שקוף שאתה פוליטי לחלוטין, זה אבוד!"
קטנוני ולא מצחיק או שנון או משעשע 😒😒😒
כי "שאיפ'ס (שאיפות בלע"ז)" זה מאדדדדדדד שנון ומשעשע, אה?