לכך נבחרתם / יצחק גלזר

השמאל הראה בחודשים האחרונים, כי הוא שולט פה שליטה מלאה למרות היותו מיעוט. הוא הוכיח שיש לו כוח רב בכל תפקידי המפתח וברצותו הוא סוגר את השיבר של המדינה. כלי התקשורת גם הם מגויסים למען מטרותיו ואלו שותלים את תפיסותיו בתוך מוחם של האזרחים. הימין ניסה להתקומם, אך התחלחל מעוצמת ההתנגדות שבאה כנגדו. ערכי הקואליציה הנבחרת חיכו למימושם, אך גמגומה של הממשלה ביטלה את קידומם לחלוטין ורק כשוך הסערה היא החלה לשנות במינון מזערי עד לא מורגש. ייתכן שבשלב כלשהו הימין יצליח להשתחרר מכבלי השמאל, אך זה יצרוך כוח רב וסבלנות מרובה.

הגיע זמן להרהר בעובדה שהשמאל הצליח לכפות את דעתו על האזרחים ולא מצא את הדרך להישאר בשלטון. הוא יכל להשתמש בבית המשפט, בכלי התקשורת ובכל אותם אנשים וכלים עוצמתיים כדי לסדר את הנתונים לטובתו. הוא יכל גם לפעול בכל דרך שנדרשת לניצחון מבלי לתת את הדין על כך. אין לחשוש שהחוק מונע בעדו מלפעול למפלת הימין, שכן מאז החלו המחאות על הרפורמה המשפטית, הוא לא פסק מלעבור על החוק, והכול בחסות בית המשפט שאפילו את אלו שנעצרו בידי המשטרה הוא שחרר באופן מידי. זיוף קטן בקלפי, חסימת דרכם של בוחרים וכדו' – קטן עליו, בטח אם זה מה שנצרך כדי לשמור על השלטון.

למען האמת, כבר מאז השמאל הפסיד בבחירות האחרונות, נדמה שהוא לא מרגיש בנוח בשלטון. השמאל נרגן וקנטרן, את זה הוא עושה טוב מאוד, הוא לא טוב בלתת עבודה. ראו את זה כשיאיר לפיד לא טרח בכי הוא זה לשמור על מפלגות העבודה ומרץ מעל אחוז החסימה – גם כשהיה ברור ששתיהן נתונות בסכנה. כולם ידעו שהוא פועל להגדיל את מפלגתו למקסימום האפשרי בלי להתחשב בשותפות לגוש. המסקנה האחת והיחידה היא, שיאיר לפיד אוהב את מעמדו כיו"ר האופוזיציה הרבה יותר מאשר את כסאו כראש הממשלה על כל האחריות הכלולה בכך. כשמסתכלים על מפלגות האופוזיציה בכלליות, רובן אינן אוהבות לעבוד, הן טובות בדיבורים ולא במעשים. ליברמן, מיכאלי, לפיד וכל החבורה שתחתיהם לא באו לכנסת בשביל להזיע, את זה הם יכלו לעשות במגזר הפרטי, הם באו בעיקר למעמד ולבולטות הציבורית הנכללת בתפקידם.

כיוון שכך, הימין צריך לשים את הפוקוס על ביצוע המדיניות שלו. על השלטון אל לו לדאוג, שכן זה לא מה שחשוב לאנשי האופוזיציה ברובם. מבחינתם שהימין ימשיך לשאת בתפקידי השלטון כל עוד שזה לא פוגע בהם והוא אינו מממש את מדיניותו. ברגע שהוא מוציא לפועל את ערכיו, השמאל נעמד על הרגליים האחוריות ומסרב לאפשר זאת. אם כן, העבודה האמיתית נמצאת בשינויי החקיקה שהימין יבצע ולא בטייטל שהוא נושא. בחודשים הקרובים מומלץ לאנשי הקואליציה להשאיר את החליפה בבית, כיוון שבין כה וכה יצטרכו להסירה ולהפשיל שרוולים. הרבה זיעה תהיה ניגרת ממצחם בדרכם לשינויים המיוחלים, ותקוות העם שאכן יצליחו במשימתם.

ועוד נקודה לסיום: השמאל ניסה בכל כוחו למנוע את נרמול החקיקה של הממשלה. הוא נתון בחרדה של ממש שהאזרחים יתרגלו לשלטון ימני אמיתי. כעת הם ינסו שוב לשמור על הערנות בשטח ולחסום בכל דרך אפשרית את המשך חקיקת הרפורמה. שרי הממשלה וחברי הקואליציה צריכים לזכור שהמאמצים הנדרשים כעת הם הסיבה לבחירתם ועליהם להמשיך בכול הכוח עד להבאת התוצאה המיוחלת. התפקידים ושאר הפינוקים זה רק בשביל לעשות את העבודה נעימה יותר. הביאו את השינוי, והחילו את הרפורמה.