המחנה המתאחד: גנץ שומר על קו ממלכתי בקרב על ההנהגה / ישכר זלמנוביץ

שנתיים אחרי הפעם הקודמת וגנץ נראה צמוד מתמיד לנתניהו. צריך לצלול לתוך המפה הפוליטית כדי לנסות להבין מה הסיבה שבנאדם שנפגע בעבר שוב ושוב שחוזר לידיו הגרומות של ביבי נתניהו.

נחזור קצת אחורה, במערכת הבחירות ובעצימות גבוהה ויתר שאת אחרי הבחירות גנץ מיקד את כל ההתקפות שלו מול אדם אחד בלבד – איתמר בן גביר, ולא שחסרים בממשלה קיצוניים יותר אלא שבן גביר נתפס כסדין אדום ארגמן בעיני המחנה שנותר באפוזיציה.

גנץ כל כך תוקף את בן גביר שהוא הופך אותו לשטן ואחד שמסכן ממשית את בטחונה של ישראל בזה שידיו מונחות על ההגה. בקמפיין כל כך רציף רווי הפחדה, היה מצופה ממנו כמנהיג להציג פתרון שיפתור את המצוקה הזו ולכן המסקנה המתבקשת היא שהתרגיל המתמטי אותו מדמיין גנץ הוא, בן גביר + ממשלה, מסוכן למדינת ישראל = רק גנץ יכול להציל את המדינה

במהלך החודשים האחרונים בם כל הגורמים הפוליטיים הגיעו לקצה, גנץ שמר על קו נורא יציב וממלכתי גם כאשר חטף על זה מתוך המחנה שלו עצמו. מתוך להבות הפילוג, הקרע וקולות שקוראים למלחמת אחים, נשמע קול בודד של גנץ וחברי סייעתו שקראו להגיע לאיזון.

גם ברמה הפרלמנטרית גנץ זוכה לחסינות כמעט מוחלטת מהתקפות הליכוד בטח ביחס לשאר ראשי האופוזיציה וגם בציר שפתח מול הליכוד שבו הם יחד מצליחים להגיע לשיתופי פעולה רבים בכנסת מה שמציב אותו כפרטנר אפשרי לעשות איתו עסקים.

בגזרה אחרת ולא פחות משפיעה משרדי הפרסום ויחסי הציבור הכי גדולים במדינה שהובילו בחודשים האחרונים את גל המחאות הכי גדול שהיה מאז קום המדינה, גם הם שינו את המסרים שלהם

ביניהם אפשר לראות את רונן צור מי שהיה יועצו הפוליטי של גנץ הכניס אותו לפוליטיקה והקים לו מפלגה שבשבועות האחרונים כתב והתבטא בצורה נורא חריפה נגד נתניהו אך בימים האחרונים התחיל לשדר מסרים חדשים שמדברים על אחדות וממשלת אחדות.

בפני גנץ לא ניצבים הרבה אפשרויות להגיע למצב בו הוא חובר לנתניהו. מחנה השמאל לא ימחל לו ויכתוש אותו עד עפר. אבל בפני הרמטכל ושר הבטחון לשעבר שעומד אל מול צבא שמתפרק ממודל צבא העם ומול ממשלה ״קיצונית״ שמקדמת חוק יסוד לימוד תורה וחוק גיוס החרדים ישנם קלפים נוספים שיכולים להעניק לו נקודות נצחון במשחק הפוליטי.

במצב בטחוני רעוע עם חשש למלחמה רב זירתית נתניהו יכול למצוא נחמה באפשרות לפטר את בן גביר ולזכות בתמיכה חיצונית של גנץ. במצב הפוליטי הנ״ל גנץ יתמוך בממשלה מבחוץ תמורת עצירת כל החוקים הבעייתיים גנץ לא יקח תפקידי שרים בממשלה. וכך מצד אחד הוא יוכל לומר שהוא לא מעניק תמיכה אבסולוטית בנתניהו אך מהצד השני הוא שם שני יונים בכובע. מציל את המדינה מאבדון ומוציא את בן גביר משורת מקבלי ההחלטות.

כל התאוריה המופרכת הנ״ל נמצאת במבחן עד כמה נתניהו מוכן ללכת רחוק בכדי להחזיר את השקט לרחובות מה יהיה מצב כשירות הצבא במידה ויאלץ להילחם במבצע רב זירתי. עד כמה החרדים ילחמו ביד הישארותו של בן גביר בממשלה (שנוגס במצביעים שלה) והדובדבן שבקצפת. עד כמה מחנה השמאל והתקשורת שהיו אלימים כלפי גנץ עד כמעט מחיקתו המוחלטת מהמפה הפוליטית. איך הם יגיבו למהלך כזה

בנתיים בכלל נראה שנתניהו לא מנסה להשקיט את הרחובות ולהביא לאחדות ואף יותר מזה מבטיח בערוצי תקשורת זרים להמשיך בחקיקה גם אם זה יהיה בתמיכה חד צדדית מצד הממשלה מה שאומר שנתניהו לא שם בכלל אבל במידה שיום אחד העם על כל חלקיו יחזור או שמא יתחיל להיות בראש מעייניו זה יכול להיות מהלך לא רע בכלל.

הכותב הינו יועץ תקשורת בחברת ״נרטיב״