השבוע הפוליטי נפתח עם הודעת כמה מחברי הליכוד, שמכאן ואילך הם לא יתנו את ידם לקידום הרפורמה המשפטית ללא הסכמה רחבה בין הקואליציה לאופוזיציה. הם טענו שיש ללמוד מלקחי העבר של עם ישראל, שהפילוג בתוכו הביא את חורבן בית המקדש. חלקם לא טרחו אפילו לתת פרשנות לפרסה שהם לקחו, אלא פשוט הודיעו שמעתה והלאה יצטרכו להתייעץ איתם בכל סעיף שיקודם. ההודעות הללו לא הפתיעו במיוחד, שכן זמן רב מתגברים הלחשושים על הממורמרים בליכוד שבעבר נשאו תפקידים נכבדים וכעת נאלצו להסתפק בתפקידים זוטרים, מה שגורם להם לפזול החוצה ולנסות להסתופף בצילו של בני גנץ כשהזמן המתאים יגיע.
מעניין שבממשלה הקודמת כשקידמו את מתווה הגז בניגוד גמור לדעתם של רבים בעם לא דיברו אז על הצורך בהסכמה ומניעת פירוד, מעניין שכשרצו לזרוק את החרדים למזבלה לא נשמע קולם של אותם אנשים המזהירים את האזרחים מפני 'שורפי האסמים' של העידן המודרני, אין זה אלא מפני שההחלטות שהם קיבלו נעשו על טהרת האינטרס הפוליטי ואין אחד מתוכם שקיבל את החלטתו בגלל אחדות ישראל.
לפני רצונם של אותם אנשים לאחות את הקרע בעם, קודם כל עליהם לשאול את עצמם את מי בדיוק הם מייצגים. בוחרי הליכוד בשום אופן לא בחרו במפלגה בשל ח"כ כזה או אחר, הם בחרו במפלגה בשל האג'נדה שהיא מקדמת, וזה ברור מעל לכל ספק שרצונם בעת הזו שכולם יעמדו מאחורי ראש הממשלה בנימין נתניהו ויתמכו ברפורמה לפי המתווה השקול שהוא מקדם.
תגובת מפלגת הליכוד לא איחרה לבוא: "אין מרד בליכוד. כולם רוצים להגיע להסכמות וצריך לעשות מאמץ מירבי לשם כך, אבל לא לתת את הווטו לצד השני". במשפט הזה טמונה הטעות של אותם 'שוחרי שלום' בתחפושת. הרי אם בסופו של דבר הקואליציה תיכנע לתכתיבי האופוזיציה, יתברר ששלטון הימין הוא דבר פיקטיבי, ולעולם לא יוכל לקדם את תפיסותיו. כל פעם שינסה לזוז קדימה הוא ייעצר על ידי המתנגדים משמאל. הם יעשו זאת באגרסיביות רבה, הם גם יפעלו באופן חסר פשרות, ואז יבוא ח"כ כזה או אחר שמעוניין להתקדם פוליטית ולקטוף דיבידנד כלשהו, ויפתח בנאום לאומה על חוסר המוסריות שיש בקידום האג'נדה הימנית ללא הסכמה משמאל. זה בדיוק המקום אליו מכוון השמאל. הוא אינו מוכן להתפשר באמת, הכל למראית העין. בפועל הוא חוסם כל דרך לפשרות ומנסה למתוח את הזמן עד שיצליח להביא לפירוק הממשלה.
אם הימין רוצה לשלוט באמת, הוא צריך לסמן את אותם חברי כנסת ולבוא עימם חשבון. החולשה שהם מכניסים בבית פנימה היא בלתי מתקבלת על הדעת. כולם יודעים שנדרשים כוחות עצומים לקדם את הרפורמה המשפטית על רקע התנגדות השמאל, והנה מגיעים כמה חברי כנסת שקמו ממשרדיהם הממוזגים ואומרים "לא נראה לי". אין להם שום זכות לפגוע במאמצים שהחלו להראות פרי, ומי שהוא ירא ורך ליבב שיואיל בטובו ללכת ולשוב לביתו, יש מספיק אנשים שמוכנים לבוא ולמלאות את מקומו.
הימין ידוע בעודף טוב הלב שהוא ניחן בו, וזה עומד לו לפעמים לרועץ. ניתן רק לדמיין ח"כ מהשמאל שהיה מתנגד לאג'נדה שמקודמת על ידם, הם הרי היו מכפישים אותו ללא שום רחמים ודואגים לכך שזו תהיה הקדנציה האחרונה שלו בפוליטיקה הישראלית. אם הם היו כועסים עליו ברמה גבוהה יותר, היו גם תופרים לו איזה תיק משפטי כדי לסלק אותו מהזירה. אז אין כאן קריאה לבייש את קבוצת המורדים ברבים, אך בהחלט עליהם לשלם את המחיר של ניסיון הוצאת הרוח ממפרשי הקואליציה.
אנחנו ב"ה מסורתיים לא מביישים ברבים ולא תופרים תיקים, סדום ועומר, לא זו היא דרכנו .
בוחרי הליכוד צריכים לעשות משהו שיגביל את חברי הכנסת שלא יוכלו לבגוד בדרכם למשל מכתב פיטורים מהכנסת אצל הבית דין של הליכוד ואם חבר כנסת חושב לבגוד לממש את מכתב הפיטורין שלו
כל הזמן יש שמה ממורמרים או ביטן שהפרקליטות תופסת אותו בגרון
ואלי דלל מי ביכלל דיבר איך בחרו בדבר כזה אפס מאופס
צריך שבפריימריז בליכוד לא יבחרו כאלה שגרים בצפון תל אביב או הרצליה פיתוח, כי הניסיון הוא גדול כל השכונה עוינת אותך אתה לא יכול לשתות קפה בשקט בבית קפה, שהוא בעצם הבית כנסת להבדיל של החילוני, כמו שעשו לניר אורבך שעיינו אותו בבית הכנסת וזה שבר אותו. חומר למחשבה.