אל תהיה מאלה שמעמידים ילד בתור בסופר עם מוצר אחד, הולכים לעשות את הקנייה ופתאום נכנסים לתור עם עגלת הקניות העמוסה שלהם בחיוך מנצח (רשימת האיחולים של מי שעמד בתור מאחוריכם ארוכה אפילו יותר מרשימת הדרישות של לפיד לממשלה על הרפורמה…).
אל תהיה מאלה שבחיים לא מסכימים להודות בטעות. (אחרי שמישהו מראה לך על חבילת במבה שכתוב שיש בזה תירס אחרי שאתה טענת בתוקף שלא, אתה לא יוצא גאון הדור כשאתה טוען שהחברה משקרת…).
אל תהיה מאלה שיוצאים מהגן של הבן ומקטרים בקולי קולות על הגננת (נכון, הוא היה באמצע לבכות כשנכנסת לגן. ביננו כשבבית הוא בוכה נוראות אתה מסביר לאשתך בטוב טעם ובהסברים מפותלים שהוא סתם בוכה ושאסור להתייחס אליו כי זה החינוך שלו…).
אל תהיה מאלה שעולים לאוטובוס ופותחים במסע טלפונים מרתק בענייני השעה בקולי קולות (אז בסדר, מוישי שלך חופר לך במוח כל היום (מה אתה עושה עכשיו לכל יושבי האוטובוס?) והגדול של רוזנבליץ עם בעיה בטוח. לדעתי העולם יסתדר בלי המידע המודיעיני רב הערך הזה).
אל תהיה מאלה שמתערבים על כל שטות. (נו באמת. להתערב שאתה יכול לשתות בקבוק קולה בשלוק? הרי גם אם התשובה תתברר ככן המראה שלך בשעת הניצחון יהיה כמו של בבון ממוצע).
בשלמא זה היה מצחיק אבל זה לא
אה, גם אל תהיה מאלה שכותבים לכולם מה להיות