הפייק של השמאל נגד רוטמן והלקח ליום כיפור / אלי רובין

בסוף השבוע פורסמה ב'ישראל היום' כתבה על שיחה פתוחה שנערכה בין יו"ר ועדת חוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן לרון שרף, אחד ממייסדי ארגון 'אחים לנשק', תנועה של אנשי מילואים שהוקמה בשנה האחרונה ואשר לקחה חלק משמעותי בהובלת המחאות כנגד הרפורמה המשפטית.

כטריילר לכתבה הדיי טעונה, אשר נערכה ביוזמת העיתון לקראת יום כיפור, פרסם עורך הכתבה העיתונאי אמיר אטינגר תמונת סימולציה בא הדגים חבר הכנסת רוטמן באמצעות ידו אל עברו של שרף, איך פעילי המחאה דחפו ידיים לעברו ומה היה הגורם לכך שנאלץ להסתובב עם מאבטחים.

התגובות שתמונה זו גררו בעקבותיהן היו מרושעות ואגרסיביות כלפי רוטמן. יהיו שיאמרו בדק, לאחר שהדבר לא הובהר בצורה מספקת. אך בלא כוונה, בערב יום כיפור, הסיטואציה הזו יכולה להסביר לנו הרבה על מה שעבר עלינו בשנה האחרונה כחברה, מה שעבר עלינו עוד קודם לכן ומה שיעבור עלינו בעתיד.

לפעמים, תמונה אחת או שמועה אחת, שלא הבנו אותה בצורה מספיק נכונה, שלא ביררנו מה היה לפניה או מה התרחש לאחריה, מספיקים לנו לקבוע עובדות, להאשים את האחר ולהפנות לעברו אצבע מאשימה, ופעמים אף מעשים חמורים יותר.

את הדוגמה הכי טובה לאיך אנחנו צריכים להתנהל אפשר אולי להשאיל מ'וויז'. לפעמים אנחנו מכוונים ליעד כלשהו ומקבלים הוראה לפנות בפנייה הבאה שמאלה או ימינה, אך חושבים עצמנו חכמים יותר ופועלים על דעתנו בניגוד להוראה שקבלנו.

במקום שנקבל נזיפה על כך שהפרנו הוראה זו או אחרת ושלא היינו ממושמעים מספיק, הוויז מתעשת על אתר, מתגבר על הטעות שעשינו ומחשב מסלול מחדש, בדרך אל היעד הנדרש.

בחיים בכלל ולקראת יום כיפור בפרט, טוב להסתכל קדימה אל היעד ופחות לפזול ימינה ושמאלה לטעויות של אחרים. וכמובן כמובן תמיד להסתכל על התמונה המלאה ולא להתמקד ברגע קט שנקלט במצלמה או במכשיר ההקלטה.

ונסלח.