משה הוא מהאנשים האלו שהאזעקה לא מיועדת בשבילם.
מה זה לא מיועדת? מיועדת! אבל בעוד שלכולם היא מורה להיכנס למקלטים, אצלם היא מורה לצאת אל המרפסת ולהסתכל על התוצאות המרהיבות.
גם הפעם מיד בשומעו את האזעקה העולה ויורדת, רץ לו משה היישר אל המרפסת.
בום אימתני נשמע.
"זהירות משה!" הוא שמע את קול שכנו יעקב.
הוא חשב שעוד שניה הוא מתפוצץ. חצוף היעקב הזה! אני אראה לו מה זה.
"יעקב, לא מספיק שאתה מניח את השקית זבל ליד הבית וגם כשאתה מואיל בטובך לצעוד אל עבר הפח לזרוק אותה, אתה מקפיד לעשות חור בשביל המיץ המגעיל הזה שיזל על כל המדרגות…"
"תגיד לי…"
"שתוק רגע! לא מספיק שהילדים שלך עושים רעש שמתחרה עם קולות ההפצצה הכי כבדה בעזה, ושהמואזין לוחש למול קולות הזוועה שהם מייצרים…"
"מה הסי…"
"שקט! לא מספיק כל זה, עכשיו כשאתה בעצמך בחוץ אתה צועק לי זהירות?? אני צריך להיזהר?? מה אתה חסין??"
"אוי, רחמים עליך! חחח מי הזהיר אותך? כולה סיפרתי לך שזה, פסיק, יירוט ולא נפילה…"
"אבל… ו… לא משנה! אשתי קוראת לי…"
"מצוין! בוא אליה! היא בממ"ד של הבית שלי עם אשתי, להכין לך קפה?"
תת רמה חבל עח הזמן רדוד ביותר
מה יש לך
עכשיו חודש אדר לא חודש אב …..
למה ככה מזלזלים אני מאד נהנה
משה לוי תמשיך ואל תשים עליהם פס
מה יהיה עם הטורים האלה ?!
זה לא להאמין שזה אשכרה טור באתר חדשות שלפחות מתיימר להיות המוביל בציבור החרדי