לא כוחי ולא עוצם ידי / עו"ד נתן רוזנבלט

לפני המערכה האיראנית התקשורת התמלאה בתיאורי זוועה על מה שהם הולכים לחולל לנו חלילה. אחרי המערכה הרקיעה הגאווה הלאומית שחקים שהנה הצליחו "כוחותינו" להדוף את המתקפה.

אך ככל שחולפות השעות, מתברר כי לא בחיל ולא בכח אלא משהו שמיימי הוא אשר הגן עלינו.

פתאום מתברר כי רוב הטילים והכטב"מים נפלו בכלל בדרך "מאליהם", חלק שב על ראשם וחלק סתם ככה בים ובמדבר. גם בין מה שכן יורט, מתברר כי חלק גדול יורט בכלל בידי ארה"ב ובריטניה, וחלק הופל בידי טילים אמריקאיים על פי מידע מודיעיני אמריקאי, שנורו ממתקנים אמריקאיים כאשר החיילים הישראלים כובדו בלחיצה על הכפתור, כפי שמכבדים דוד מודרני זקן בעמידה לברכות והוא משוכנע שבלעדיו כלום לא היה קורה.

האירוע הזה עוד יילמד בכל פקולטה צבאית בעולם במאות השנים הקרובות, אך לנו כיהודים מאמינים, יש לימוד אחד מרכזי: ארץ אשר תמיד עיני ה"א בה.

טילים לא נופלים סתם ככה בדרך, והאומה האמריקאית אינה נחלצת לחינם ברמה כזו. שנתיים רוסיה תוקפת את אוקראינה באותם טילים עצמם (בשבוע שעבר הייתי באומן, שם נהרגו בו 23 איש מנפילה אחת כזו – ללמדך מה גודל הנס, כפול 331), כאשר הכל יודעים כי המערכה האמיתית היא מול ארה"ב, ולא ראינו התגייסות כזו. אין זה כי אם לב מלכים ושרים ביד ה', ומה שיחליט שהם יחליטו, זה מה יקרה.

ואם הכח המשמעותי ביותר להגנת העם והארץ זה ה"עיני ה"א בה", צריך להשקיע בכיוון הזה. בראש ובראשונה לאפשר לכל יהודי החפץ בכך, ללמוד תורה כרצונו וללא הגבלה. העניין הזה (ועוד כמה עניינים חיוניים) הוא תנאי ראשון להשגחה המיוחדת.

שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם.