אתמול נסעתי לבית סוהר, על מנת להתחנן בפני וועדת שחרורים להפחית קצת מעונשו של אברך שיושב שם בגין אלימות בהפגנות. לא הצלחתי, הדיון הקובע נדחה לעוד שבועיים, בינתיים תפילות.
בדרך חזור שמעתי על השחרור הצפוי של חמישים שבויים מחמאס, ובראשם מנהל בית החולים שיפאא'. והנימוק? היעדר מקום בבתי הכלא. אגב, יש אכן הליך כזה והוא נקרא שחרור מינהלי.
שמעתי והזדעזעתי, אם חסר לכם מקומות בכלא, בואו שחררו את האברך היקר, תחזירו אותו לילדיו ושימו במקומו, ובמקום רבים כמוהו שיושבים על כלום ושום דבר, והושיבו שם את הטרוריסטים.
אך כנראה במדינת ישראל של היום, האלימות (משהו קטן יחסית, באמת) שנטענת כלפיו, היא חמורה מאשר לנהל מחנה טרור תחת טייטל של בית חולים, כפי שניהל הדוקטור הזה. עבירות מינוריות כמו החבאת טילים מאחורי מכונת רנגטן, חפירת מנהרות והחזקת חטופים, אינם מגיעים לחומרת המעשה של אנשים אחרים, שאין להם עשרות ארגוני שמאל שיגנו עליהם בבג"ץ (לי אין שום סיכוי, עד היום כל העתירות שהגשתי בגין אפליות ברורות לציבור החרדי נדחו).
אך זו הייתה רק תחילתה של הפרשה. שב"ס טוען כי הסיבה לשחרורו הייתה הוראה ישירה של גורמי הביטחון. לצורך אישוש הטענה, נקט שב"ס בצעד דרמטי שלא זכור כמותו, וחשף את המכתב של מערכת הביטחון המורה לשחרר את העצור "לאחר שהתייעצתי עם גורמי המודיעין".
כל אחד מבין כי ההוראה לא ניתנה בשל התנהגות טובה של העצור, המשמעות היא שמדובר בסוד בטחוני ממדרגה ראשונה, (אפשר גם לנחש למה, במקומו הייתי חושש כעת להסתובב בעזה). כלומר, מישהו במערכת שב"ס (בהוראת השר?), החליט כי ביטחון המדינה חשוב פחות מאשר יוקרתו, וזה חמור מאוד.
בכל מקרה עסקינן כנראה בפרשייה ביטחונית חמורה: או שמדובר בהפקרת נכס אסטרטגי (כמעט כתבתי אנושי, אבל את האנושיות שלהם כבר ראינו) בקלות דעת, במקום לשחרר אסירים יהודים. או שמדובר בהדלפת סודות מדינה לצרכי תעמולה ויוקרה.
מישהו חייב לבדוק זאת ומייד.
