עד הניצחון המוחלט! כל הכבוד לצה"ל! / משה לוי בטור לועג…

יום ראשון ט"ו תמוז.

השקט הופר באחת על ידי רעש מטוסי הקרב שחתכו את השמיים.

טרטור פרופולרי המסוקים החריד את האזור.

טנקים בטורי ענק התקרבו בקצב אחיד.

אלפי חיילים רגליים בנשק שלוף רצו מאחורי הטנקים, מתקדמים במהירות.

אזרחים פשוטים צפו בהם בהלם.

אף אחד לא האמין שזה יגיע…

ככה? בבום?

צווחות הקרב של מפקדי הפלוגות לפקודיהם נשמעו היטב גם בתוך הרעש האיום.

זירת מלחמה.

הטנקים כבר כמעט הגיעו כשמתוך המסוקים קפצו חיילי יחידת עילית היישר אל היעד, והתחילו בהשתלטות מהירה.

הטנקים הגיעו וחסמו כל מעבר יציאה.

עכשיו רק נותרה הציפייה להודעה המיוחלת.

כל צמרת הצבא ישבה במתח וחיכו לה בכסיסת ציפורניים.

ואז היא הגיעה.

“השגנו שליטה מלאה, הישיבה בידינו!" הכריז מפקד המבצע בקשר כשהוא עבר לצעוק לראש הישיבה המבועת שעמד על ידו רועד מפחד “את דוד קורבלנסקי משיעור ג’, הרגע אלינו!”