מחר בש"ק נקרא את נבואתו של בלעם, אשר קורא הדורות מראש שם בפיו, ובראשה הקביעה כי לעולם העם היהודי ישכון בדד ולא יתחשב בגויים.
אתמול קבלנו שיעור מחודש בעניין, כאשר העיתון הנחשב ביותר בעולם, ה"ניו יורק טיימס", פרסם כתבת תחקיר ענקית, על המבצע המוצלח של חילוץ ארבעת בני הערובה לפני כחודש ממלתעות החמאס.
אילו העיתון היה נערך בידי אנשים הגונים, התחקיר היה צריך להיות על איך רשת אל ג'זירה מעסיקה עיתונאי שמחזיק בביתו חטופים, ואיך אנשים שעובדים עם האו"ם מאפשרים להפוך שכונת מגורים למוצב צבאי, כאשר הם מכניסים לתוכו אמצעי לחימה ושבויים.
אך העיתון אינו נערך בידי אנשים הגונים, ולכן התחקיר התמקד ב…יהודים כמובן. על פני עמודים שלמים סורק העיתון את הנזקים שנגרמו לתושבי נוסייראת "הבלתי מעורבים" וזאת באמצעות תמונות לוויין, כלל עדויות ותמונות של בתים הרוסים.
מספר ההרוגים הגבוה, שרובם אגב מחבלי חמאס כן ירבו, אינו מעיד לשיטתם על השטח הצפוף שבו בחרו ה"בלתי מעורבים" להחזיק את החטופים היקרים, אלא על הפשעים כביכול של החיילים שהעזו לפעול במקום כזה, כאילו אנחנו הזמנו את המיקום של האירוע.
העיתון מתעלם כמעט מכמויות האש שנורו לעבר המחלצים והמחולצים, מה שחייב השבת אש, שגבתה הרוגים רבים, אשר אם יש בהם בלתי אשמים, דמם בראשו של הארגון הרצחני.
העיתון מסיים עם המשפטים המוכרים והלעוסים, והפעם מפיו של ג'רמי לורנס, דובר משרד זכויות האדם של האו"ם, כי "כל הפעולות הללו, של שני הצדדים, עלולות להסתכם בפשעי מלחמה".
שלא נטעה: העיתון אינו כותב כך כי הוא חושב שיום אחד סינוואר ומרעיו ייעצרו בשווייץ ויובאו לדין. המטרה היא אנחנו, כל קצין וכל מקבל החלטות, אם הוא יהודי, הוא מועמד לדין על פשעי מלחמה כביכול.
אם אלו ידידינו, מה כבר יגידו אויבינו.
לבדד נשכון ובגויים לא נתחשב.
יפה מאוד כתבת. יישר כח
לזכור שהבכירים שם הם רפורמים ומתבוללים דוגמת תומאס פרידמן שר"י
בלי רשעי המשומדים של הרפורמים הארורים, האנטישמיות של הגויים לא הייתה עשירית ממה שהיא.