הֵן אָכֵן, עִיר עַל תִּלָּהּ בְּנוּיָה
אֶרֶץ הַיְּהוּדִים בְּהַצְלָחוֹת מְנוּיָהּ
עָרִים וּמִגְדָּלִים, רַכָּבוֹת וְתַשְׁתִּיּוֹת,
הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת.
אַךְ הַנְּשָׁמָה, מֶה הָיָה לָהּ?
הַלֵּזוּ, הַכָּזוֹ, אִתְחַלְתָּא דִּגְאֻלָּה?
הַזּוֹ הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם
עַם חָפְשִׁי בְּאַרצנוּ, הֶרֶס צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם?
הִלְכָּךְ סָבְלוּ זְקֵנֵנוּ גּוֹלֵי צִיּוֹן קִמְשׁוֹנִים
הַאִם לָכֵן עָלוּ אֲבוֹתֵינוּ בַּכִּבְשָׁנִים
בְּלֵבָב פְּנִימָה לֹא חָלְמוּ בְּנֶפֶשׁ הוֹמִיָּה
כִּי בְּנֵיהֶם יִתָּלְשׁוּ מֵהַתּוֹרָה בְּאֵימָה
אֵיכָה נֶהְפַּךְ רֹאשׁ לְזָנָב
וְהַמַּתְמִיד מִתְחַבֵּא כְּגַנָּב
לֹא דַּי כִּי דּוֹר שֶׁלֹּא נִבְנָה בְּיָמָיו
כִּי אִם נֶחֱרַב בְּיָמָיו וּבְיָדָיו
אַךְ אַתָּה אַבָּא, וְלֹא עַל תְּנַאי
אַתָּה תָּבוֹא כָּל עוֹד יוֹסֵף בִּנְךָ חַי
תָּקוּם תְּרַחֵם, עֲוֹנֹתֵינוּ סְלַח נָא
עֲלֵי פְּלֶשֶׁת דְּרֹךְ, יוֹם נָקָם בָּא
שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל שְׁמֹר אֶת יִשְׂרָאֵל
אַף אִם אֵינָם יוֹדְעִים לוֹמַר שְׁמַע יִשְׂרָאֵל
שׁוֹמֵר גּוֹי קָדוֹשׁ שְׁמֹר עַל עַם קָדוֹשׁ
אַף כַּאֲשֶׁר חֶלְקָם נִלְחָמִים בְּכָל דָּבָר קָדוֹשׁ
כִּי בְּתוֹכוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד, מְצוּיָה נְשָׁמָה
וְאֵין לְךָ עַם אַחֵר, כֹּה טוֹב בְּתוֹכוֹ, מְצַפֶּה לְנֶחָמָה
בְּעִתָּהּ תָּחֵשְׁנָה, בְּנֵה אֶת יְרוּשָׁלַיִם תוֹבֵבָ"א
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע, תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה




















