"אזל גברא דמיסתפינא מיניה" / דעה

כל בית ישראל בוכים את השריפה בפטירתו של הגאון הגדול רבי אשר הכהן דויטש זצוק"ל, רבבות ליווהו אמש למנוחות וכל לבב דווי.

הייתה לו דרך משלו בענייני ההשקפה ולא הקו המרכזי, הוא נקט כידוע בעמדות קשוחות יותר מהרגיל בכל הקשור ליחס שבין הציבור החרדי לשלטון, אך המהות היא אותה מהות, בפרט בכל הקשור לגיוס בני הישיבות, אשר כל רועי ישראל בדעה אחת והמחלוקת היא רק על הדרך, אשר בתקופה האחרונה הולכים ומצטמצמים גם הנדונים הללו.

אמרתי להציג כאן את ההספד אשר נשא מרן בעל האביעזרי זצוק"ל עם פטירתו של מרן בעל הדברי יואל מסאטמאר זצוק"ל, על אף שלכאורה היו חילוקי דעות קוטביים ביניהם, אך מטרתם הייתה אחת: לעשות רצון אבינו שבשמיים.

וכה אמר הגרא"מ שך בהספד בהיכל כולל פוניבז':

"חסר לנו לעתיד אדם גדול כזה, אין לנו האדם עם תקיפות שכזאת. אין לנו מי שיאמר את דבר ה' האמיתי בתקיפות.. כולנו, כל אחד לפי דרגתו צריך להתבונן דאזל גברא דמסתפינא מיניה, הוא היחיד אשר פחדו ממנו…האדם הזה שאנו עסוקים בהספדו עד כמה עד כמה עצר ושמר על גבולות "ואבדיל".

עד כמה היה גדר חזק וחומה בצורה במיוחד לשמור על תחומים אלה. אדם בעל מעשים כבירים שהשפיע על אלפים והיא השפעה לדורי דורות אלה פעולותיו של המנוח הזה.

הרי הוא היה קדוש מרחם, שנים על גבי שנים לוחם מלחמת השם לא חת מפני כל, "לא תגורו מפני איש", ללא מורא ופחד, לאדם כזה אנו סופדים כעת. התבוננו נא רבותי היש לנו אף דמות או דמיון או תמונה כדמות האדם הזה, הלא גם זאת אין לנו…לא ירדנו לסוף דעתו בדרכו, לא חונכנו בזאת, אולם הוא הבין כך לחוות דעתו בדרך זו, וכולם הושפעו ממנו בעקיפין, ואלמלא הוא מי יודע עד היכן היינו מגיעים…"

אלו היו דברי האביעזרי למרות שכאילו הייתה מחלוקת על הדרך, והם נראים כאילו נאמרו היום, אין צורך במילה אחת נוספת, הכאב הוא חד והוא מורגש אצל כל אחד, מי יתן לנו תמורתו עד ביאת גואל צדק.